עריכת הדף "רבי יואל סירקיש"

רבי '''יואל סירקיש''' (השכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי [[הפוסקים]] שבדורו.

==תולדות חייו==

נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'[[שכ"א]] בעיר [[לובלין]].

כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'[[שע"ה]] נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת [[ה'ת']].

==התייחסויות רבותינו נשיאנו אליו ==

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.

מסופר<ref>[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.</ref> שפעם התעכב הצ"צ לסעודת ש"ק ביום, ותמה ע"כ בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו, בתחילה לא חפץ [[אדמו"ר הצ"צ]] לומר לו מדוע התעכב, בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף, כשנסתלק הב"ח, תבעוהו ע"כ שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל [[אדמו"ר הזקן]] והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדה"ז וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. ובאותו יום הגיע אדה"ז לנכדו הצ"צ ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצ"צ שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב.

הב"ח גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של [[הרבי]].

==לימוד קבלה==

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.

==חיבוריו==
*'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]]. הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מרבי [[יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.
*שו"ת הב"ח.
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]].
*חידושים על הש"ס.
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]]}}. (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).

==רבותיו==
*אביו רבי שמואל יפה.
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי פייבוש מקראקא.

==מתלמידיו==
*רבי דוד הלוי סג"ל, '''[[הט"ז]]'''.
*הגאון בעל '''מגיני שלמה'''.
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.

==משפחתו==
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] [[שצ"ח]].}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}.
*בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}.
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערת שוליים|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]