עריכת הדף "צבי אלימלך הלברשטאם"

'''רבי צבי אלימלך הלברשטאם ''' נולד בב' בחשוון ה'תשי"ג, 21 באוקטובר 1952, והוא האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז), חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שבנתניה.

==תולדות חיים==
נולד בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית, לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה"בני יששכר".

למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי גמרא בעל פה. באלול ה'תש"ל (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר (רב קהילת "ראשית חכמה" במונטריאול, ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה.

נסמך לרבנות מהרבנים: אברהם צבי וייס, אפרים פישל הרשקוביץ ואהרן וידר - אב"ד לינז.

בשנת ה'תשל"ד מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, בט' בתמוז ה'תשנ"ד (יוני 1994), הוא מונה לאדמו"ר. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. 

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר שומר על קשר של ידידות עם חב"ד. הרב [[אליהו שמרלר]] ששימש כראש הישיבה של החסידות והיה מהקורבים ביותר לאדמו"ר היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.

''''''עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה''''''

בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר האדמו"ר במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה [[הרב משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע ייגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת".  

האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם' כשבכריכתה תחת תמונת הרבי מתנוססת הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין  את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל ה'שפע חיים' זצקו"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים כיצד לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו.

משלחת של תמימים מתות"ל נתניה בראשות ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין התקבלה בכבוד גדול אצל האדמו"ר מצאנז. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר "הגדת מלך" שזה עתה יצא לאור על ידי תלמידי הישיבה. הספר מאגד פלפולים והערות בהגדת הרבי, לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור.

האדמו"ר שמע סקירה נרחבת על האווירה הלימודית והחסידית המיוחדת בישיבה, כמו גם על המבצע הגדול של 'יגיעה בתורה' שמתנהל בישיבה זו שנה תמימה. לימוד ההגדה היה אמנם חלק קטן מהמבצע, אך חביב במיוחד. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות. הרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שלגביהן מציין הרבי ש"לא מצאם לעת עתה בחז"ל".. זו עדות לבקיאות אדירה. האדמו"ר התפעל, וציין כי בזמנו הרי לא היו אנציקלופדיות ומחשבים.. ראש הישיבה חזר בפני האדמו"ר כמה רעיונות ושביבים מיוחדים מהגדת הרבי המדגישים את הגאונות של הרבי לצד מקוריות בלתי רגילה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות.

בהמשך התעניין האדמו"ר בשמות התלמידים, וביקש לשמוע מהם דבר תורה. שניים מהתלמידים חזרו פלפול קצר על יסוד דברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות, והאדמו"ר יצא מגדרו בשבח פרחי הצאן. "ניכרים דברי אמת", חזר ואמר בהתפעלות.

''''''פגישה מיוחדת עם רבני מכון הלכה חב"ד ''''''

בשנת [[תשע"ח]] נערךב יקור מיוחד ומרגש של רבני [[מכון הלכה חב"ד]] אצל האדמו"ר, במהלכו נידונו נושאים הלכתיים אקטואליים וגם היסטוריים. המפגש ההלכתי נמשך כשעתיים, ועורר התפעלות בקרב חסידי צאנז, אשר לא זוכרים מפגש ארוך כזה עם האדמו"ר. בפגישה נכח גם בנו של האדמו"ר, הגה"צ הרב אברהם הלברשטאם משפיע רוחני של ישיבת צאנז וידידו של הרב [[יעקב חביב]] מרבני המכון. 

האדמו"ר קבל את המשלחת בפנים מאירות ובחביבות גדולה, והראה התעניינות גדולה על כל הנעשה ב[[מכון הלכה חב"ד]]. לאורך המפגש התפלפל עם הרבנים והשיב על שאלות הלכתיות בפרוטרוט. המפגש נפתח בדברי הרב [[יעקב חביב]], אשר הציג בפני האדמו"ר את הרבנים חברי המכון בשמותיהם ובתפקידיהם והדגיש כי המכון מאחד את כל הכוחות "ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואף הגיע מחוץ לארץ הקודש, כאשר יש רבנים מהמכון שגרים בחו"ל ועונים לשואלים דבר ה' זו הלכה.

האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה שחסידות חב"ד מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב׳נגלה׳ הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו׳ הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי בתפילה – זה יותר חמור… אכן, חלק התשובה כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ההלכה למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת תורת החסידות כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב,  ובמילא מובן שמי שרואה רע ביהודי זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.

בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי "י"ט כסלו הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת הבעש"ט, הרי הוא אפיקורס כפשוטו". הרב פראנק הגיש לאדמו"ר את ספרו [[תניא לעם]] בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.

''''''מעודד את פעילות מטה משיח בעיר''''''

לאחר תשרי תשע"ח הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי צאנז בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' [[אלעזר פרץ]], את הקבוצה הנכבדה, של קהל אנ"ש והתמימים מהעיר נתניה, היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם דגלי ה'משיח' המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של משיח".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים להפיץ את מעיינות החסידות, כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".