עריכת הדף "יום טוב"

'''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי לתאריך שבו קבעה ה[[תורה]] חג ואסרה על עשיית מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות ב[[שבת]], למעט מלאכות הנחשבות חיוניות לקיום האדם, הנקראות "מלאכות אוכל נפש". ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "[[חול המועד]]".

המסכת ב[[תלמוד]] העוסקת בדיני יום טוב היא [[מסכת ביצה]].

==מספר הימים הטובים==
===מהתורה===
ה[[תורה]] קבעה שישה ימים טובים:
* [[א' תשרי]] - [[ראש השנה]] המכונה בתורה "יום תרועה" ו"יום זיכרון תרועה".
* [[ט"ו תשרי]] - היום הראשון של חג ה[[סוכות]].
* [[כ"ב תשרי]] - [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]. 
* [[ט"ו ניסן]] - היום הראשון של חג ה[[פסח]].
* [[כ"א ניסן]] - [[שביעי של פסח]].
* ביום החמישים של [[ספירת העומר]] - חג ה[[שבועות]] המכונה בתורה "יום הביכורים". כיום חג זה חל תמיד ב[[ו' סיוון]].

מועד נוסף שקבעה התורה, הוא [[יום הכיפורים]] החל ב[[י' תשרי]]. מועד זה אינו יום טוב מפני שהוא אסור אף במלאכות המותרות ביום טוב. בתורה הוא מכונה "שבת שבתון" אך העונש הנקבע בתורה למחללו קל מהעונש שנקבע למחלל [[שבת]].

===מדרבנן===
{{הפניה לערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
בעקבות אופן קביעת החודשים העבריים בעבר, נוצר ספק ליהודים שגרו בחו"ל מתי בדיוק חל היום טוב (הם לא ידעו האם [[בית דין]] [[קידוש החודש|עיברו את החודש]] או לא). על כן, קבעו [[חז"ל]] שעל כל יהודי שגר בחו"ל לחגוג שני ימים טובים בכל חג. כך שבני חו"ל עורכים ימים טובים גם בתאריכים: [[ט"ז בתשרי]], [[כ"ג בתשרי]], [[ט"ז בניסן]], [[כ"ב בניסן]] ו[[ז' בסיוון]]. ימים אלו נקראים "[[יום טוב שני של גלויות]]". למרות שבימינו ידוע לכל מתי [[ראש חודש]], שהרי הלל האחרון קידש את ראשי החדשים והתקין לוח קבוע, בכל זאת תיקנו חז"ל לשמור על יו"ט שני של גלויות, כדי לא לשנות את המנהג.

'''ראש השנה''' - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום.

'''יום כיפור''' - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים.

'''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג.

'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות.

===חגי חב"ד===
בחגים אלו אמנם 
* [[ראש חודש כסלו]] - יציאת הרבי לראשונה לאחר האירוע הבריאותי השמיני עצרת [[תשל"ח]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ט חלק ב' עמ' 38: "גוט יום טוב".}}
* [[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=תולדות|ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".}}
* [[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=תולדות}}
* [[ג' תמוז]] - השלב הראשון ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".}}
* [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}}
* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאוחרות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}}

==מצוות שמחה וכבוד יום טוב==
התורה כותבת:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ|מקור=[[ספר דברים]], פרק ט"ז, פסוק י"ד}}
ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים.

הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית היתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]] שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין. 

ו[[הרבי]] מוסיף{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.}}, שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של ה[[קידוש]]) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם ב[[חול המועד]].

'''כבוד יום טוב''' - בנוסף למצוות השמחה ביום טוב, ישנה גם מצווה לכבדו, ועל כן נהוג להסתפר, להתנקות ולהחליף לבגדי חג. כמו כן, יש להכין את הבית כראוי בסידורו ובניקיונו. חלק מעניין כבוד יום טוב הוא גם לטרוח בעצמו בהכנות אף אם יש לו עוזרים רבים שיעשו זאת.

{{ערך מורחב|סעודת יום טוב}}
'''עונג יום טוב''' - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג.

==דיני מלאכה ביום טוב==
כל מלאכה שאסורה ב[[שבת]] אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן:
* "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: [[מלאכת שוחט|שחיטה]], [[מלאכת בורר|ברירה]], [[מלאכת לש|לישה]], [[מלאכת אופה|אפייה]] ו[[מלאכת  מבשל|בישול]]).
* [[מלאכת מבעיר|הבערת אש]] ו[[מלאכת מכבה|כיבויה]].
* [[הוצאה מרשות לרשות]].

מלאכת הבישול, ההבערה וההוצאה הותרו לכל צורך של תענוג{{הערה|מתוך שהותרו לצורך אכילה הותרו גם שלא לצורך.}}, ושאר המלאכות המנויות הותרו רק לצורך אוכל נפש{{הערה|מזה שהתורה התירה מלאכת אוכל נפש מובן עד כמה שמחת יום טוב הוא ענין עיקרי במועדים עד שצריך האדם להרגישה במשך כל השנה בכל היום כולו. (לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 40).}}. שאר ה[[תבנית:לט מלאכות|ל"ט מלאכות]] לא הותרו כלל, אף לצורך אוכל נפש. כמו כן, לא הותרו מלאכות לצורך "מכשירי אוכל נפש" (- כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש), כגון לעשות שפוד וסכין, תנור וכיריים{{הערה|"אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", הוא - ולא מכשירין. [[מסכת שבת]] כד, ב}}.

בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש.

כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן ויבואו אורחים לא צפויים.

רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב.

===עירוב חצרות ליום טוב===
ככלל, [[עירוב חצרות]] נתקן לגבי שבת ולגבי [[יום הכיפורים]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הל' עירובין פ"ח ה"ד.}}. לגבי יום טוב נאמר בגמרא{{הערה|[[מסכת ביצה]] יב, ב.}} "אין עירוב והוצאה ליום טוב". נחלקו המפרשים בביאור משפט זה. המגיד משנה הסביר בדעת הרמב"ם{{הערה|מגיד משנה הלכות יום טוב פרק א הלכה ד והלכות עירובין פרק ח הלכה ד.}} שאין צורך בעירוב חצרות ביום טוב, וההוצאה מחצר לחצר מותרת גם ללא עירוב. לעומת זאת לדעת [[הרשב"א]]{{הערה|חידושי הרשב"א ביצה יב עמוד א דיבור המתחיל ומ"מ משמע, מובא גם במגיד משנה הלכות עירובין ח ד.}} יש צורך בעירוב חצרות ליום טוב לשם הוצאת דברים שאין בהם צורך היום. ה[[שולחן ערוך]] פסק{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכח סעיף א, וראו גם [[משנה ברורה]] שם סעיף קטן א.}} כדעת הרמב"ם שאין צורך בעירוב עבור יום טוב ואילו הרמ"א פסק כדעת הרשב"א{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיח סעיף א}}.}}. דעה שלישית היא דעת [[הריטב"א]], לפיה אין היתר לטלטל ביום טוב דברים שאין בהם צורך היום ואפילו עשה עירוב חצרות אין הדבר מועיל{{הערה|חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף יב עמוד א דיבור המתחיל וכתב הריטב"א ז"ל, מובא גם בביאור הלכה סימן תקי"ח דיבור המתחיל ואם הניח עירוב.}}. המשנה ברורה מביא בשם מהרש"ל{{הערה|משנה ברורה סימן תקיח סעיף קטן י.}} שלא נהגו להניח עירוב חצרות ליום טוב, אך טוב שכאשר מניחים עירוב חצרות בערב פסח לצורך כל שבתות השנה יאמרו שעירוב זה מועיל גם לימים הטובים שבה.

==דינים נוספים==
=== קידוש ===
ביום טוב עורכים [[קידוש]] גם בלילה וגם ביום. נוסח הקידוש שונה מהנוסח של שבת וישנם שינויים קלים מחג לחג. כמו כן, בכל יום טוב מברכים ברכת שהחיינו (נשים מברכות ב[[נרות שבת|הדלקת נרות]] וגברים יוצאים ידי חובה בברכה שבקידוש) חוץ מיום טוב אחרון של פסח.

הבדל נוסף בין יום טוב אחרון של פסח לבין שאר הימים טובים הוא באמירת ה[[הלל]]. בכל הימים טובים אומרים הלל שלם בברכה, חוץ מיום טוב אחרון של פסח בו אומרים הלל בדילוג ולשיטת הספרדים אף לא מברכים.

=== סעודות החג ===
{{ערך מורחב|סעודת משיח}}
בהלכה נפסק כדעת הראשונים שביום טוב אין מצוות שלוש סעודות כמו בשבת וניתן להסתפק בשתיים.

יש הנוהגים לאכול [[סעודה שלישית]] ביום טוב [[אחרון של פסח]]{{הערה|אף שבכל שאר הימים טובים אוכלים רק שתי סעודות (ספר השיחות תש"ב עמ' שט).}} על בסיס זה שכך נהג [[הבעש"ט]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_46449_127.pdf#toolbar=1&navpanes=0&statusbar=0&view=FitH נטעי גבריאל הל' פסח חלק ג' עמ' קכז].}} וכינה אותה [[סעודת משיח]]. הסיבה שקוראים לה בשם זה הוא כי בזמן זה מאיר גילוי [[אורו של משיח|הארת המשיח]]{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמ' עב.}}. ב[[חסידות חב"ד]] מייחסים חשיבות רבה לסעודה זו.

=== תפילות החג ===
[[תפילת העמידה|תפילות העמידה]] כוללות שבע ברכות (בניגוד ליום חול בו יש תשע עשרה ברכות). אך שונות בנוסחן מתפילות שבת. גם בין יום טוב אחד למשנהו יש שינויי נוסח קלים.

בכל יום טוב [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] פרשה המיוחדת לאותו יום, ובמפטיר קוראים את פרשת קרבן המוסף של אותו יום. בכל יום טוב שאינו חל בשבת [[עלייה לתורה|עולים לתורה]] חמישה קרואים ואחד נוסף למפטיר ול[[הפטרה]]. 

=== הבדלה ===
גם במוצאי יום טוב עורכים [[הבדלה]] כמו ב[[מוצאי שבת]] אלא שמדלגים על ברכת "מאורי האש" (שתוקן לאמרה כי האש נבראה במוצאי שבת), וכן על ברכת "בשמים" שכן ביום טוב אין נשמה יתירה כמו בשבת.

==בגאולה==
===יום טוב===
{{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}
לעתיד לבוא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטלו כל המועדים]], מלבד [[חג הפורים]] (וחגים נוספים על פי חלק מהדעות). על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה נאמרו פירושים שונים ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]]. על פי פירוש תורת החסידות אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

===תעניות ציבור===
{{ערך מורחב|ביטול הצומות לעתיד לבוא}}
ב[[ימות המשיח]], יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח.

===יום טוב שני של גלויות===
{{ערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] תשנ"א ח"ב עמ' 565.}} שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה{{הערה|ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).}}.

==בתורת החסידות==
===גילוי אור===

===יום טוב שני של גלויות===
הסיבה שבחוץ לארץ עושים שני ימי חג והארץ ישראל עושים רק יום אחד היא כי בארץ ישראל שהיא קרובה לאלוקות ומזוככת במעלה יכולים לקבל את אותה הארה ביום אחד, אך בחוץ לארץ שנמצא הריחוק מקום מאלוקות לא יכולה ההארה להתיישב ביום אחד לצריכה ה' ימים.

משל למה הדבר דומה לפנס שכאשר מאיר למקום קרוב מתמעט כמות האור ונראה קטן אך כאשר מאיר למקום רחוק הוא מתפשט לצדדים ונראה גדול אף שאין שינוי בכמות עצם האור. על פי זה גם יובן המדרש{{הערה|שיר השירים רבה פרשת א' פיסקא ו(ה).}} על הפסוק "שמוני נוטרה את הכרמים{{הערה|שיר השירים א, ו.}}" "אמרה כנסת ישראל בארץ ישראל הייתי שומר יום אחד עכשיו שני ימים הייתי סבורה לקבל שכר על שניהן ואיני מקבל אלא על יום אחד" ועל פי ההסבר הנ"ל יובן שמאחר שגוף האור לא נתרבה יותר בחוץ לארץ מאשר בארץ ישראל והסיבה שעושים ב' ימים היא מצד ריחוק המקום - לכן מקבלת שכר כמו על יום אחד{{הערה|[[דרך מצותיך]] קצח, א.}}.

===שמחת יום טוב===
יום טוב נקרא "מועדים לשמחה"{{הערה|שם=מועדים לשמחה|נוסח התפילה דשלוש רגלים. וראה [[לקוטי תורה]] פרשת צו ד"ה ששת הימים. לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פח, ד.}}, "זמן שמחתנו", בשונה משבת שלא נזכר בו ענין השמחה אף שהוא נעלה ממנו במדריגה. הסיבה לכך היא כי שמחה ישנה בדבר חידוש כמו עני המתעשר או חבוש שיצא מבית האסורים שמאחר ויצא מאפילה לאור עי"ז ישמח ליבו, וכך הוא ענין יום טוב שהוא חל בימי החול שהם תחת הזמן וכאשר נמשך לשם הארה מבחינת קודש העליון שלמעלה מהזמן תהיה השמחה גדולה, אבל בשבת שהיא עליית העולמות בלמעלה מהזמן לגמרי, לא שייך שם המשל הנ"ל כי אין זה ענין השמחה אלא התענוג.

הסיבה שבשבת אין שמחה אף שגם אז יש את עליית העולמות '''בלמעלה מהזמן''' ועלייה זו נעלית כמו החג, היא כי בשבת יש את בחינת הביטול ושם לא שייך שמחה כלל{{הערה|[[אור התורה]] פנחס עמ' א'רג.}}.

===מלבוש ביום טוב===
ביום טוב כל העולמות לובשים מלבושים רוחניים יקרים ולכן כתוב{{הערה|שם=מועדים לשמחה}} "ומועדים לשמחה", שמפני זה מתרבה השמחה בהם.

והענין הוא, ימים נקראים לבושים ובימי החול שהם תחת הזמן הם מלבושים פשוטים, אבל בימים טובים שאז ה' "מקדש ישראל והזמנים" שהוא המשכת הלמעלה מהזמן בזמן, הימים והלבושים טובים ויפים יותר.

===ז' ברכות===
תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] דאצילות, שלושת הברכות האחרונות הם כנגד [[נה"י]] דאצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד [[שבטים|י"ב השבטים]] שהם [[י"ב גבולי אלכסון]] והם ענפים ד[[ז"א|חג"ת נה"י]].

הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות]], בימים אלו מספיקים 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההצעה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן{{הערה|[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' תנז.}}.

==ראו גם==
* [[יום טוב שני של גלויות]]
* [[חול המועד]]
* [[אסרו חג]]

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יהדות]]