עריכת הדף "מגפה"

'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.

==במקרא==
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}.
*לאחר [[מחלוקת קרח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}.
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.

==בתולדות החסידות==
בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.

===מגפת הדבר בגליל===
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.

===מגפת הטיפוס===
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].

על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.

גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.

בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.

בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.

גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.

בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים.

===מגפת הקורונה===
בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.

ממגפה זו נפטרו השלוחים הרב [[מסעוד טובול]] מ[[פריז]], [[צרפת]], והרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]].

==קישורים חיצוניים==
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]