עריכת הדף "גיל הנישואין"

'''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 17, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.

על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים.

== מקורות ביהדות ==
על פי ה[[הלכה]] מותרים הנישואין לאישה מגיל 12 ויום אחד, שאז נקראת "נערה", וזאת בהסכמת אביה. מוקדם מגיל זה (הקרויה "קטנה") מותר האב להשיא את בתו.

ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: 
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=עד עשרים שנה יושב [[הקב"ה]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}}.

לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין: 
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.

(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}}.

[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". יחד עם זאת כותב הרמב"ם ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."}}{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא}}.

== מנהג ישראל ==
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]]}}.

בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}:
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.

אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.

אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים לשנת [[שליחות]] בישיבות אחרות ([[התלמידים השלוחים]]), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

== החוק במדינת ישראל ==
החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 17, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שש עשרה שנה ויום אחד.

בקיץ [[תשע"ג]] הועלתה הצעת חוק ב[[כנסת]] לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה.

[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
|מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חתונה]]