עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ה"

{{תניא}}
'''[[אגרת הקודש]] כ"ה''' נכתבה ע"י [[אדמו"ר הזקן]] עבור ה[[מתנגדים]] בעיר [[וילנא]]{{הערה|על פי "משכיל לאיתן".}}, שנתלו בדברי ה[[בעל שם טוב]] כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות.

באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי [[האר"י הקדוש]], בדברי [[חז"ל]] ובפסוקים מפורשים בתורה.

הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.

==מבוא לפרק==
רבינו מבאר בפרק זה יסודות באמונה ובאחדות השם, ומבאר גם מדוע "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]], משום שבאמת כל מה שנעשה בעולם על ידי כל אדם ואדם הכל על ידי [[השכינה]] ש[[לבושים|מתלבשת]] אדם בבחינת [[גלות]], ולכן אם אינו כועס לצורך מצוה להפריש את חבירו מ[[עבירה]] (כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן) - הרי בכעסו מוכיח כי אינו מאמין כי הכל הוא אלקות וזה הוא [[כפירה]].

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ה}}}}

==סיכום הפרק==
בסוף האגרת מסכם אותה אדמו"ר הזקן עצמו, ותוכן דבריו, שהחולק על הבעל שם טוב אין זאת אלא משום שאינו מאמין גם בדברי האר"י הקדוש, אינו מאמין בדברי רז"ל, ואף לא מאמין בפסוק מפורש: "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'", - שהרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו.


==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]