עריכת הדף "רש"י"

[[תמונה:רשי.jpg|left|thumb|250px|ציור המיוחס לרש"י]]
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
רבינו '''שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה.

== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}

הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א]}}.

== שמו ==
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו [[יצחק הצרפתי]] התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

== רש"י בתורתו של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי מלובביץ'#לימוד רש"י|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}

לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"<ref>תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד.</ref>.

== ראו גם == 
*[[ביאורים לפירוש רש"י]].
*[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
*[[כללי רש"י (ספר)]]
* [http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/12/blog-post_28.html הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון] - באתר רש"י ופרשת השבוע.

==לקריאה נוספת==
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' אתר {{בית חבד}}
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]