עריכת הדף "הבחירות לכנסת"

{{לעריכה|ניסוח לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]
'''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו ב[[כנסת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה, }}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}.

==הבחירות לכנסת במשך השנים==
{{בעבודה מתמשכת}}
===בחירות תש"ט===
הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]].

לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה ... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - הרבי הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}.

===בחירות תשי"א===
הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]].

באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח ב[[חזית דתית|חזית דתית מאוחדת]].

לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}.

==הרבי למען חזית דתית==
[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]]

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, [[אגודת ישראל]], פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת [[תש"ט]] (שנת היבחרה) עד לשנת [[תשי"א]], אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת [[תשט"ו]], אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:
{{ציטוט|תוכן=זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא|מרכאות=כן|מקור=[[איגרות קודש]] כרך י"ח עמוד תקנ"ד}} 

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד ‎.424‏}}. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] [[תשכ"ו]], בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים ‎424-427‏.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}{{הבהרה|מה היה בבחירות לחמישית ולשישית, והאם הרבי לא חזר על הדברים שוב לאחר מכן?}}. 

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל. 

=="אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"==

לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם". 

הרה"ג רבי [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א רבה של [[תל אביב]] (לשעבר רבה הראשי של ארץ-ישראל), סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו [[תשנ"ב]] עמ' ‎24-34‏.}}, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. ה[[יחידות]] התקיימה בחורף [[תשל"ד]] לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

== בעד החרדים לדבר השם ==

לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו{{הערה|1במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א}}: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

==בחירות תשמ"ט==
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
'''ה[[בחירות]] שנערכו ב[[כ"א חשוון]] בשנת [[תשמ"ט]]''' היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה [[הרבי]] באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.  

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את  צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של [[אחדות]] ו[[אהבת ישראל]], וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום{{הערה|1=[[התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=373 תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338]}}.

==עד שיבוא משיח צדקנו...==

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה: 

הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.

הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים ב[[יצחק שמיר|מר שמיר]], ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

הכתב: אז רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה?

הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.

כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה',{{הערה|מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.}} שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ{{הערה|נדפס בתשורה משמחת [[נישואין]] של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.}}:

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

==למי מתאים הכובע==

כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...{{הערה|מפי הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ב'ספר הצאצאים' עמ' 283.}}

==הבחירות ב[[קראון הייטס]]==
בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.
הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע).
כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ"ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו}}.



==ראו גם==
*[[בחירות תשמ"ט]]
*[[אגודת ישראל]]
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf חב"ד - בלתי מפלגתית]''' - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה
*הרב מרדכי-מנשה לאופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43988 דעת הרבי בנוגע לבחירות], מתוך אתר צעירי חב"ד - {{אינפו}}
*{{2קישור חבד וידפו|4405|בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?}}
*{{קישור שטורעם|77737|news|עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר'|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|61423|news|"מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת"|מערכת שטורעם|י' בשבט תשע"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72247 המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת] {{חב"ד אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117286 בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע]'''
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9/ הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?]''''
*{{קישור חבד און ליין|117537|"בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי|[[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]]|ג' ניסן תשע"ט}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]