עריכת הדף "אריה לייב קפלן (קסברוב)"

[[תמונה:קפלן קסברוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אריה לייב קפלן]]
הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.

==קורות חייו==
אריה לייב נולד לר' שרגא קוסוביצקי, שהחליף אחר כך את שמו לקפלן. גר בעיירה הוא מאלאט ב[[פולין]] (בתקופה מסויימת היתה חלק מ[[ליטא]]). אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד ממקום מולדתו ל[[רוסיה]]. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.

אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה.
לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.

הוא חשב לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר דרך [[רוסטוב]] לבקר אצל [[הרבי הריי"צ]] - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן.

בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה היתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה ל[[אוורוטש]].

בשנת [[תרפ"ה]] בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב.

ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. 

בשנת [[תרצ"ד]] בערך עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].

ב[[ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]].

בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'.

בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. 

לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהילים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.

תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]].

==משפחתו==
*רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. 
* בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]]
*בתו- פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי

==לקריאה נוספת==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]