עריכת הדף "חכמה ובינה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספירות חכמה ובינה|אחר=ספירות עצמם|ראו=הערכים [[חכמה]], [[בינה]]}}
ספירות '''חכמה ובינה''' הם שני הספירות הראשונות ב[[עשר הספירות]], שני ספירות אלו מקושרות בייחוד תמידי ומתמשך, ועל כן נקראו "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". שני הספירות אלו הם הספירות המרכזיות בספירות המוחין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וההשכלה שנולדת ב[[חכמה]], מגיעה לכלל פיתוח ב[[בינה]]. 

==החילוק בין חכמה לבינה==
[[חכמה]] ו[[בינה]] הם שני הספירות המרכזיות בספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. בשני ספירות אלו נולדת ההשכלה ומגיעה לכלל תפיסה ופיתוח.

הולדת ההשכלה היא בספירת ה[[חכמה]], כענין שנאמר [[והחכמה מאין תמצא]]. הולדת ההשכלה נקראת בשם "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. ענין ספירת ה[[בינה]] הוא [[מבין דבר מתוך דבר]], והיא להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא  "[[נקודא בהיכלא]]". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה [[אורך רוחב ועומק]].

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

==התכללות חכמה ובינה==
{{ערך מורחב|ערך=הבן בחכמה וחכם בבינה}}
חכמה ובינה הם כולם שניהם אחד, שהחכמה עצמה באה לכלל גילוי בבינה, וזהו "[[הבן בחכמה וחכם בבינה]]". מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהמלכות היא ענין אחר מן [[זעיר אנפין]], אלא שזעיר אנפין נמשך בה.

==ייחוד חכמה ובינה==
{{ערך מורחב|ערך=תרין ריעין דלא מתפרשין}}
ייחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק, ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות.


[[קטגוריה:ספירות]]