עריכת הדף "הבחירות לכנסת"

{{לעריכה|ניסוח לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]
'''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו ב[[כנסת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה, }}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז מרחשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[איגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}.

==למען חזית דתית==

הרבי השקיע מאמצים גדולים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה למשל אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רצ-רצא, תמד}}. לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב{{הערה|איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד}}: זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

לאחד המדווחים, הרי"מ לוין כתב{{הערה|שם כרך יט עמ' כה}}: בנוגע לבחירות, הנה כמו להבחירות הקודמות דשנת [[תשט"ו]] הברקתי דעתי
והוראותי להנהלת אגודת חב"ד בארץ הקודש ת"ו, ובוודאי פרסמוה מכבר.

===מערכה למען חזית דתית===

לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת [[תשכ"ו]] - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע{{הערה|בסיומו של המכתב הנדפס ב[[לקוטי שיחות]] כרך כא עמ' ‎.424‏}}: שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל ב[[ארץ הקודש]] ת"ו.

ושוב חזר על דעתו במכתב שנכתב "במענה לרבים שי'" למחרת [[יום הכיפורים]] ה'תשכ"ו{{הערה|שם עמ' ‎424-724‏.}}. באותו מכתב קורא הרבי לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקוליהם. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיתרמו למצב זה{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמ' רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 424. 'אגרות קודש' כרך כג עמ' תלה, ועוד.}}.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית.

==איה השפעת "ששת הימים"?!==

"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]]{{הערה|'פנים אל פנים' גיליון 365 עמ' ‎51-61‏}}, "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.

"הייתי מזועזע ממש", אומר הרבי, "ושאלתי עצמי כלום לא קרה משהו בין הבחירות הקודמות לבחירות הללו, והיכן משתקף מאורע זה בהצבעה של אזרחי ישראל? שום השתנות.

"הכול נשאר כתמול שלשום". ניסה העיתונאי ש. א. להעיר: אולי נובע הדבר מכך שאין אזרחי ישראל מחשיבים ביותר את הכנסת ולכן היו אדישים לגבי הבחירות? הרבי משסע את דברי: "לא, לו היו אזרחי ישראל אדישים לגבי הכנסת, הרי לא היו הולכים כשמונים ושישה אחוזים אל הקלפי. אם הלכו לבחור, סימן שלא היתה אדישות. אין זלזול כלפי הכנסת, מה שיש כאן, זהו רק אות לכך כי אכן פג הרושם של 'ששת הימים' ולא יצר בתוך האנשים את אותה מהפכה שהמאורע הזה צריך היה ליצור".

=="אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"==

לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם". 

הרה"ג רבי [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א רבה של [[תל אביב]] (לשעבר רבה הראשי של ארץ-ישראל), סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו [[תשנ"ב]] עמ' ‎24-34‏.}}, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. ה[[יחידות]] התקיימה בחורף [[תשל"ד]] לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

=="יגיש מועמדותו בהצלחה"==

בחורף [[תשל"ז]] מבקר מר מנחם בגין אצל הרבי. הוא מספר לרבי כי בכוונתו לפרוש. הרבי דורש ממנו להציג מועמדות גם בבחירות הבאות. מר בגין שומע לעצת הרבי ובסופו של דבר הוא זוכה בראשות הממשלה.

לגבי אופן ההצבעה שיגר מברק הרבי ביום כ"ד ב[[אייר]] [[תשל"ז]] ובו נאמר: לאגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, ת"ו שלום וברכה, במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית. בטח יפרסמו זה באופן המתאים. בברכה מנחם שניאורסון.

== בעד החרדים לדבר השם ==

לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו{{הערה|1במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א}}: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

==[[בחירות תשמ"ט]]==
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
'''ה[[בחירות]] שנערכו ב[[כ"א חשוון]] בשנת [[תשמ"ט]]''' (הראשון בנובמבר 1988 למניינם) היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה [[הרבי]] באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.  

==להתאחד סביב המוסכם==

לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת ב[[שבת]] פרשת חיי-שרה{{הערה|'התוועדויות תשמ"ט' כרך א' עמ' ‎553-853‏.}}:

מערכת הבחירות ב[[ארץ ישראל]] התנהלה באופן של היפך ה[[אחדות]] לגמרי, כולל גם אצל [[יהודים]] שומרי [[תורה]] ומצוותיה בהידור, שביניהם גופא נוצר מצב של [[מחלוקת]], ועד למעמד ומצב ש"נלחמו איש באחיו", ויתירה מזה - "חרב איש באחיו", רחמנא ליצלן...

ואין להאריך בביאור שלילת עניין המחלוקת, להיותו דבר המובן ופשוט לכל, ומה גם שאין הכוונה לאמירת מוסר בעלמא, כי אם, למצוא עצה איך לתקן מצב זה, לבטל המחלוקת ולהביא למצב של אחדות, כדלקמן.

הרבי קרא למצוא נושא מסויים שמוסכם על כל הצדדים, ולקרוא לכל הצדדים - להתאסף יחדיו כדי לדון ולהתדבר בנושא זה שמוסכם על כולם (איך להביאו לידי פועל וכיוצא בזה), ואז יראו ויווכחו כל הצדדים שקיימת אפשרות של התדברות בצורה אנושית ומכובדת (ללא צעקות, דפיקות על השולחן עד למריבות כו'), שיכולים להתיישב לשולחן אחד ולשתות תה...

פגישה כזו בוודאי תתרום לקירוב הלבבות בין כל הצדדים, שכל צד יוכל לשמוע ולהקשיב לדבריו של היושב בצידו השני של השולחן, ואולי אפילו לראות ולהכיר במעלתו!

ולאחרי זה - יוכלו לדון ולהתדבר גם בנושאים שיש בהם חילוקי דעות, נושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר ביניהם, ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים.

ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.

==עד שיבוא משיח צדקנו...==

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה: 

הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.

הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים ב[[יצחק שמיר|מר שמיר]], ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

הכתב: אז רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה?

הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.

כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה',{{הערה|מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.}} שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ{{הערה|נדפס בתשורה משמחת [[נישואין]] של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.}}:

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

==למי מתאים הכובע==

כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...{{הערה|מפי הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ב'ספר הצאצאים' עמ' 283.}}

==הבחירות ב[[קראון הייטס]]==
בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.
הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע).
כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ"ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו}}.



==ראו גם==
*[[בחירות תשמ"ט]]
*[[אגודת ישראל]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב מרדכי-מנשה לאופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43988 דעת הרבי בנוגע לבחירות], מתוך אתר צעירי חב"ד - {{אינפו}}
*{{2קישור חבד וידפו|4405|בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?}}
*{{קישור שטורעם|77737|news|עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר'|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|61423|news|"מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת"|מערכת שטורעם|י' בשבט תשע"ג}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]