עריכת הדף "ספירת החכמה"

'''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מה[[עשר ספירות]].
ספירת החכמה מורכבת משתי מילים "כח מה", שמשמעותם ביטול ספירת החכמה לכח נעלה ממנה. 


==כתר וחכמה==
ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת [[ספירת הכתר]] ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "[[והחכמה מאין תמצא]]", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.

==חכמה ובינה==
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.
בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד ל[[ספירת הבינה]] ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.
המחשה להגדרת ההבדל בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]] ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את [[ספירת הבינה]] ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא ב[[ספירת החכמה]] אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

==חכמה ומלכות==
קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה ל[[ספירת המלכות]]. קשר זה נעוץ בכך כי [[נעוץ תחילתן בסופן]], ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.

==ראו גם==
*[[ספירת הבינה]]

[[קטגוריה:ספירות|חכמה]]