עריכת הדף "מגן דוד"

[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל מגן דוד על ציונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי]]
ה'''מגן דוד''' הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך אלפי שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי המסורת צורתו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.

==היסטוריית הסמל==
האיזכור הראשון של הסמל נמצא בספר [[קראים|קראי]] בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר '[[רזיאל המלאך]]' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של [[אדם הראשון]].

צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.

בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.

עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.

==יחס הרבי לסמל==
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.

על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה...

הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים,
אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.

בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין
במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.}}, אך יחד עם זאת אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי להשאיר את הסמל{{הערה|1=על מצבת אביו של הרבי ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] הוסר הסמל ו[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 הרבי הורה להחזירו].}}.

הרבי בעצמו השתמש מספר פעמים בודדות  בגביע ל[[קידוש]] עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן לא בולט ואינו נראה. וכן בארון קודש ב770 ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל.

בכל המקרים הורה הרבי להסיר בדרכי נועם, מלבד מצבת אביו הק'.

==קישורים חיצוניים==
*סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה
*נפתלי סילברברג, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/942896/jewish/-.htm מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד

==ראו גם==
*[[ציונות]]
*[[מדינת ישראל]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ציונות]]