עריכת הדף "הגניזה החרסונית"

[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר חרסון. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

האוסף היה בעיון אצל אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, ושניהם מאוד התפעלו מתוכנו.

האוסף התפרסם מעט מאוד בקובץ [[התמים]], ואחר שהרבי הקודם עזב את פולין בזמן המלחמה, נעלם הקובץ כולו ונכון להיום אין מידע היכן הוא.

==הגניזה<ref>באריכות עם כל הפרטים, ראה בהקדמה ל"גנניזה החרסונית" באגרות אדמו"ר הזקן, נכתב על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] הספר הראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]].</ref>==

בשנת{{הערה|על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

בחודש מר חשון תרע"ט החל אדמו"ר הרש"ב - בהיותו ברוסטוב, לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף תר"פ והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

הרבי באגרות קודש<ref>אגרות קודש חלק ח אגרת בתצז</ref> משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעיות בהעתקים.

'''הגניזה כוללת''':

*כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ועוד].

*ספרים מודפסים.

*קלף משורטט ומוכן לכתיבה.

*חותם של [[הבעל שם טוב]]

*כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בשביל בשמים של [[הבעל שם טוב]] (כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בצורת דג, כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בצורת מגדל וכלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בתמונת עץ).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו החבריא קדישא [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]].

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר חכמי ישראל בעש"ט מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, אדמו"ר הריי"צ התנגד להוצאת הספר לאור, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו ב[[ירושה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם דובער יודביץ.

==ביקורת ויחס הרבי==

הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד.

מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:

*מכל המומחים ב[[חסידות]] הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].
*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה.
*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים ב[[חסידות]]. 
*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו ניר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור.
*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
*המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.
*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.

הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).

הרבי ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעהמ"ס "מנחת אלעזר" כותב במכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי גם כן, ובבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.


==לקריאה נוספת==
[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה'''] - {{אינפו}}.
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"] - באתר שטורעם נט.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה] - באתר ספריית ליובאוויטש.
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]