עריכת הדף "מנחם מענדל גוראריה"

[[קובץ:מנחם מענדל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גוראריה באחרית ימיו]]
הרב '''מנחם מענדל גוראריה''' היה נגיד חסידי ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעל לצידו יחד עם אחיו ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן]] ור' [[שמואל גוראריה|שמואל]] בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ בנישואי בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) לבתו מרת [[חנה גוראריה|חנה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה.

כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו.

אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}.

בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד לרוסטוב בעקבות [[אדמו"ר הרש"ב]] וקבע בעיר את מגוריו.

עוד בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] נבחר בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] להשתדך עם בתו של אדמו"ר הריי"צ מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וכך זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ, אך החתונה התקיימה למעלה משנה לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב. 

ה[[אופרופעניש]] של בנו [[הרש"ג]] התקיים ב[[חג השבועות]] של שנת [[תרפ"א]] בביתו, ואדמו"ר הריי"צ הגיע בתור מחותן להתוועד בביתו{{הערה|תוכן הדברים ב[[התוועדות]] זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.}}, וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה החתונה.

===אחרית ימיו ופטירתו===
[[קובץ:שיפוץ מצבת ממ גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרש"ג]] לר' [[ישראל צבי הבר]] בו מודה לו על שיפוץ המצבה (מתוך הספר '[[ישראל צבי הבר|שליחות ברומניה הקומוניסטית]] בעריכת ר' [[שניאור ברגר]])]]
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת [[תרפ"ט]] עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שב[[רומניה]]{{הערה|נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.}}, שם נפטר ב[[י' סיון]] [[תש"ו]]{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 126.}}.

רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ וקבעה את מגוריו ב[[תל אביב]] אצל בתה מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ובשנת [[תשכ"ו]] נסע [[הרש"ג]] במיוחד לארץ הקודש כדי לבקר את אמו. מרת שיינדל האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ל]] ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים.

בשנת [[תשמ"ה]] שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב [[ישראל צבי הבר]].

ב[[התוועדות]] לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו [[הרש"ג]], ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, ובהמשך לכך ביאר גם את שמו של אביו הרב מנחם מענדל, שהוא שמו של משיח צדקנו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=359 שיחת שבת פרשת תרומה ו' אדר תש"נ].}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה{{הערה|בנו הבכור של ר' מנחם מענדל, וחתנו של דודו ר' נתן גוראריה מקרמנצ'וג, נרצח בזמן [[השואה]] ולא נודע יום פטירתו.}}
*בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של אדמו"ר הריי"צ ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל
*בנו, ר' ישראל דוד גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב [[פייביש זלמנוב]] מנהל [[תומכי תמימים ורשה]] ומראשי קהילת חב"ד המקומית.}} - נספה ב{{ה|שואה}} בגטו וורשה
*בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.}} - [[תל אביב]]
*בתו עמא גוראריה
*בתו פוליא גוראיה
*בתו רבכא גוראריה
*בתו דינה גוראיה
*בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני) של הרב [[משה זליבנסקי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרמנצ'וג: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]