עריכת הדף "תומכי תמימים נעוועל"

בישיבהת "תומכי תמימים" בעיר [[נעוועל]] למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה. 

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין", כפי שהעיד לימים החסיד ר' יהודה עבער ראש הישיבה, בהתכוונו לימים בהם הייתה הישיבה בליובאוויטש. 

היבסקים לא הניחו לישיבה, והנהלת הישיבה ותלמידיה סבלו מרדיפות רבות עד שבחודש כסלו תרפ"ט נסגרה הישיבה. הרב שמואל לויטין, מנהלה הראשי נאסר ושאר המנהלים ואנשי הצוות ירדו למחתרת.

בחודש כסלו תרפ"ט נאסרו כמה בחורים, חיפושים נמרצים נערכו אחר מנהלי הישיבה. כמה בתי כנסת שבהם למדו מחלקת הבחורים ומחלקת השיעור, נסגרו לחלוטין גם בפני המתפללים. המנצח על המלאכה 'יבסקי' אחד אלטשולר שמו. הוא לא נח ולא שקט במלאכת ההרס שלו. הישיבה עלולה הייתה להיחרב אלמלא חסד ה' שהמנהלים הצליחו להתחבא אי-שם וממקום מחבואם נתנו הוראות לתלמידים לעזוב את נעוועל. 

קבוצות קבוצות התפזרו בערים אחדות. קבוצה אחת עברה לעיר לנינגרד ובראשה הרב ניסן נעמנוב, קבוצה נוספת לויטבסק בראשות הרב ר' אברהם דרייזין וקבוצה ליקטרינוסלב. 

כל הנעשה דווח מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והוא כתב על כך במכתב מיום ב' בשבט תרפ"ט (אגרות קודש שלו): "בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוועל, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השם יתברך ובקרוב יצאו לחופשי, אבל ת"ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שי' אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים". 

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|נ]]