עריכת הדף "י"א בניסן"

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] (הרמב"ן) נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] (השל"ה) נפטר.
*[[תקצ"ט]] - רבי שלמה זלמן ליפשיץ, רבה של העיר וורשא ומחבר הספר 'חמדת שלמה', נפטר.
*[[תרל"ח]] - רבי בצלאל הכהן מוילנא, מחבר הספרים 'ראשית ביכורים' ו'מראה כהן', נפטר.
*[[תרס"ח]] - רבי יעקב משה שוורץ, אב"ד העיר קרסנא, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תר"י]] - נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]
*[[תשמ"ו]] - [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]]

===נולדו===
*'''[[תרס"ב]] - יום הולדתו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]], הנשיא השביעי של [[אדמו"רי חב"ד]]'''.
*[[תשכ"ט]] - הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

==הרבי בי"א ניסן==
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת לציון חותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] מתנות רוחניות לכבוד יום הולדתו, כגון הוספה בלימוד ה[[תורה]] ועוד. החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]]. בשנים [[תשל"א]] -[[תש"נ]] נהג הרבי לקיים [[התוועדות]] ביום זה או בסמוך לו, ולעתים היה עורך בשעת ה[[התוועדות]] [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בשנים [[תשי"ב]], [[תשכ"ב]] ו[[תשל"א]] אמר גם [[מאמר]] [[חסידות]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).
==עניינו==
י"א ניסן הוא יום הקרבת הקרבן חנוכת המזבח בעת חנוכת המשכן במדבר של נשיא לשבט [[אשר]] פגעיאל בן עכרן. כמסופר בפרשת נשא בתורה {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

ביום יא בניסן מתגלית הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצריים שעניינה יציאה מהגבלות ומצרים החלה ביום זה, בעוד תחילתה של יציאת מצרים בפועל החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החל דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, עיקר ההכנה והעבודה של יציאה ממצרים בתכלית החלה ביום זה.

המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית".{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת [[העשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}}
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך".{{הערה|שם=יא מז}}
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג.{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}} ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה.{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל.{{הערה|שם=מט}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ז יא]]