לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תאווה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־08:04, 11 בדצמבר 2016 מאת
שלום
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}. בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מספירת המלכות, והיא תשוקה חזקה ששרשה משורש המידות שהוא רצון הנפש - ספירת הכתר. על כך ידוע מאמרו של אדה"ז כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר "אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות" (על תאוה אין שואלים קושיות). תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש רש"י את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש הבעל שם טוב שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע"ה בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}. לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב"ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה. {{הערות שוליים|}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מידות ורגשות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:כתב קטן
(
עריכה
)
תבנית:לחלוחית
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קצרמר
(
עריכה
)
תבנית:קצרמר/נושא נוסף
(
עריכה
)
תבנית:קצרמר/קוד
(
עריכה
)
תבנית:רווח קשיח
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:קצרמר - כל הערכים