עריכת הדף "משנה תורה לרמב"ם"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''משנה תורה ל[[רמב"ם]]''' (ידוע גם בשם: 'היד החזקה') הוא ספר [[הלכה|הלכתי]] המקיף את כל דיני ה[[תורה]], כולל אלו שאינם נהוגים היום.

הספר כולל 14 ספרים. הרבי תיקן [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד יומי]] בספר, במטרה לאחד את [[עם ישראל]] בלימוד ה[[תורה שבעל פה]].

==מבנה הספר==

הספר מורכב מארבעה עשר חלקים, וכל חלק נחלק ל"הלכות", ההלכות נחלקות לפרקים, וכל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (מכונים "הלכות").

בתחילת הספר כתב הרמב"ם הקדמה, בה כותב על סדר העברת המסורת, על והצורך
בספר, רשימת מצוות עשה ומצוות לא
תעשה, וכותרות הספרים וההלכות.

===תוכן הספר===

1. ספר המדע: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים,
הלכות תשובה.

2. ספר אהבה: הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה וברכת כהנים, הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה, הלכות ציצית, הלכות ברכות, הלכות מילה, סדר התפילה.

3. ספר זמנים: הלכות שבת, הלכות ערובין, הלכות שביתת עשור, הלכות שביתת יום טוב, הלכות חמץ ומצה, הלכות שופר, סוכה ולולב, הלכות שקלים, הלכות קידוש החודש, הלכות תעניות, הלכות מגילה וחנוכה.

4. ספר נשים: הלכות אישות, הלכות גירושין, הלכות ייבום וחליצה, הלכות נערה בתולה, הלכות סוטה.

5. ספר קדושה: הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות
שחיטה.

6. ספר הפלאה: הלכות שבועות, הלכות נדרים, הלכות נזירות, הלכות ערכים וחרמים.

7. ספר זרעים: הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים, הלכות תרומות, הלכות מעשרות, הלכות מעשר שני ונטע רבעי,
הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, הלכות שמיטה ויובל.

8. ספר עבודה: הלכות בית הבחירה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, הלכות ביאת המקדש, הלכות איסורי
מזבח, הלכות מעשה הקרבנות, הלכות תמידין ומוספין, הלכות פסולי המוקדשין, הלכות עבודת יום הכיפורים, הלכות מעילה.

9. ספר קרבנות: הלכות קרבן פסח, הלכות חגיגה, הלכות בכורות, הלכות שגגות, הלכות מחוסרי כפרה, הלכות
תמורה.

.10 ספר טהרה: הלכות טומאת מת, הלכות
פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטומאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, הלכות מקוואות.

11. ספר נזיקין: הלכות נזקי ממון, הלכות גניבה, הלכות גזילה ואבידה, הלכות חובל ומזיק, הלכות רוצח ושמירת
נפש.

12. ספר קניין: הלכות מכירה, הלכות זכייה ומתנה, הלכות שכנים, הלכות שלוחין ושותפין, הלכות עבדים.

.13 ספר משפטים: הלכות שכירות, הלכות
שאלה ופיקדון, הלכות מלווה ולווה, הלכות טוען ונטען, הלכות נחלות.

.14 ספר שופטים: הלכות סנהדרין
והעונשין המסורין להם, הלכות עדות, הלכות ממרים, הלכות אבל, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח.

===שמו===

שם הספר, משנה תורה, נקבע משום שהוא כולל את התורה שבעל פה כולה{{הערה|הקדמת הרמב"ם}}.

הראב"ד, וגדולי ישראל נוספים, נרתעו משמו של הספר, ממנו משמע שהוא שני לתורה.

מסיבה זו, נפוץ יותר השימוש בכינוי הנוסף של הספר - היד החזקה על שם ארבעה עשר הספרים הכלולים בו, וכשמו של הפסוק האחרון בתורה "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".

===מטרתו===

בהקדמה לחיבור מסביר הרמב"ם את מטרת כתיבת הספר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה|תוכן=ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין
ענייניהם כראוי אלא מעט במספר... ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי... וראיתי לחבר דברים
המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה
ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים
נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין
הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו... עד שיהיו כל הדינין גלויין
לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים
ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין
מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך
לקרות ספר אחר ביניהם}}

==התנגדות לספר==

לאחר הוצאת הספר קמו מספר מתנגדים.

אחד הטיעונים המרכזיים של המבקרים היה העובדה שהרמב"ם לא ציין למקורות עליהם הסתמך.

המתנגדים חששו גם שהספר יוביל להפסקת לימוד הגמרא, משום שהרמב"ם כותב את הפסיקה הסופית, בלי השקלא וטריא שלפניהם. כמו כן עלו טענות על כך שהרמב"ם מביא רק את דעתו, בלי להתייחס לדעות שונות או לפסיקות שהשתרשו בקהילות ישראל השונות.

מתנגדים רבים קמו לספר המדע, בגלל ההתעסקות בנושאי אמונה, שלא היתה מקובלת אז.

===השגות הראב"ד===

כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לספר משנה תורה, הוא
כתב השגות על פסיקותיו של הרמב"ם. על אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם
שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי
והתוספתא למקום אחד{{הערה|השגותיו בהלכות כלאיים פרק ו}}.

על אף שהראב"ד חולק על הרמב"ם במקומות רבים, יש הטוענים ככלל גורף שבכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו{{הערה|אך ראו שדי חמד
כללי הפוסקים סימן ו, שחולק על כך}}

==מהדורות==

===רמב"ם לעם===

רמב"ם לעם היא המהדורה הנפוצה של הרמב"ם. בהוצאת מוסד הרב קוק.

המהדורה היא בניקוד מלא, ועם ביאור בסגנון עממי והפניה למקורות לדברי הרמב"ם.

הרבי משתמש ברוב הפעמים במהדורה זו.

===מהדורת קאפח===

מהדורתו של הרב יוסף קאפח מורכבת מכתבי יד תימניים עתיקים, והיא נחשבת לאחת המהדורות המדוייקות.

המהדורה תורגמה מחדש על ידי הרב קאפח, ונוספו בה ביאורים לדברי הרמב"ם מאת הרב קאפח, ומכתבי יד עתיקים.

הרבי עודד מאוד את הוצאת מהדורה זו, וחלק מהספרים אף מוקדשים לרבי.

===מהדורת פרנקל===

===מפעל משנה תורה===

==תקנת הרמב"ם==

==ספרים על משנה תורה==

===יין מלכות===

===כללי רמב"ם===

{{הערות שוליים}}