עריכת הדף "מלחמת העולם השנייה"

'''מלחמת העולם השנייה''' היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה היתה בין צבא גרמניה מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה ה[[אירופה|אירופית]] החלה המלחמה ב-[[י"ז באלול]] [[ה'תרצ"ט]], עם פלישת גרמניה הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה ב-[[כ"ה באייר]] [[ה'תש"ה]], עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]'''. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות חריפות הרבה יותר כלפי היהודים: ריכוזם בגטאות ובמחנות, ושילוחם למחנות השמדה.

== השפעת המלחמה בחב"ד ==
{{פירוש נוסף|נוכחי=השפעה ישירה של המלחמה|אחר=חב"ד בשואה|ראו=[[שואה]]}}

=== מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית ===

בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]], כאשר המלחמה היתה גורם משמעותי בזה. ובשנים: הרבה מהחסידים גוייסו לצבא כך שפעילות המחתרת החב"דית הורידה אז פרופיל, והממשלה מצדה היתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.

סיבות נוספות למיתון הרדיפות נעוצות בהגירה של אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת היתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית ברובה, כן לא ניתן להתעלם מזה שרוב הפעילים הבולטים מבין החסידים כבר נעצרו ונורו או נשלחו לארץ גזירה כך שלא נותר את מי לרדוף.

=== הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית ===

בעוד שלפני המלחמה התרכזו [[חסידי חב"ד|אנ"ש]] במרכז רוסיה בערים כמו [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] ו[[לנינגרד]], הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו ל[[אוזבקיסטן]] והתרכזו בעיקר בערים [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]], וחלקם ל[[קזחסטן]] ול[[גרוזיה]]. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.

מלבד המשמעות שהיתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהיתה לזה השפעה עצומה על הקהילות ה[[בוכרים|בוכאריות]] בערים ההם, ורבים מהם הפכו ל[[חסידי חב"ד]].

===הפצת המעיינות===
הרבה אנשים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות מצאו את עצמם בזמן המלחמה (עקב סיבות שונות, כולל בריחה, הגליה לסיביר והצטרפות לצבא האדום) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היו היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, ו[[תלמוד תורה|חדרים]] לילדים). בין אלה ניתן למנות את ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ר' [[יצחק שפרינגר]], [[אברהם רויטבלט|משפחת האדמו"ר משדליץ]] ורבים אחרים.

=== יציאת רוסיה תש"ו ===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}

עוד ענין שהתאפשר רק עקב המלחמה זה [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה ב'עשאלונן']]. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.

==== השפעה לטווח ארוך ====

עד יציאת רוסיה בתש"ו היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד ב[[צרפת]] נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים '[[פוקינג]]'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'[[לשכת ליובאוויטש האירופאית|לשכה]]'. בארץ ישראל היתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד היתה על בסיס פליטים אלו.

בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת [[תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית|תומכי-תמימים ברוסיה]], ועברה בהתחלה למחנה [[פוקינג]] ומאוחר יותר ל[[ברינוא]] שב[[צרפת]].

כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות [[תומכי תמימים]]) מ[[רוסיה]] ל[[צרפת]], ומשם התפשטה היא לשאר העולם.

== פעילות רבותינו נשיאנו במלחמה ==

בזמן המלחמה חיבר [[הרבי הקודם]] תפילה{{הערה|נדפס ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] עמוד שכו.}} מיוחדת "לשלום המדינה" לומר ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים{{הערה|[[הקריאה והקדושה]] גליון 25.}} לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה{{הערה|המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו ב[[הקריאה והקדושה]].}}.

{{הערות שוליים}}