עריכת הדף "הבעל שם טוב"

==תולדות חייו==
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']]

===תקופת לידתו===
לידת הבעש"ט באה כ-50 שנה לאחר [[גזירות ת"ח ות"ט]], ולאחר הפרעות ההם, היה מצב [[עם ישראל]] בכי רע, ומכונה "עילפון" כי הצרות השפיעו על היהדות כולה, ברוחניות ובגשמיות, והיו במעין תרדמת.

ב[[חסידות]] מוסבר שכשם שאדם המתעלף, על מנת לעוררו קוראים לו בשמו הפרטי, ועל ידי כך מתעורר מכיון ששם האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], ועל ידי שמעוררים את עצם הנפש, הוא מתעורר מעלפונו.

כך גם כאשר עם ישראל היה ב'עילפון' (בתקופה שלפני לידת הבעש"ט), הוריד [[הקב"ה]] לעולם את נשמת הבעש"ט ששמו הוא '''ישראל''', כשם העצם של כל כללות עם '''ישראל''' על מנת שיעורר את עצם הנפש של העם מעילפונו{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

===לידתו===

על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר תלמידו [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות [[תרצ"ז]]}}: הוריו שהיו עקרים מלידה, עם [[פרנסה]] בשפע, הקדישו את מירב [[ממון|כספם]] ל[[הכנסת אורחים]], כמו כן בכל [[שבת]] היו מזמינים עשרות [[אורח|אורחים]] לשבת. משמיים רצו לבדוק עד כמה חזקה [[מידות טובות|מידת]] ההכנסת אורחים שלהם. באחד השבתות לאחר [[סעודת שבת|סעודת]] יום השבת, נכנס לביתם אורח תמהוני ולמרות ש[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|ר' אליעזר]] בטוח היה שהאורח [[חילול שבת|חילל]] את השבת{{הערה|כיוון שהיה זה ישוב קטן, האפשרות היחידה להגיע באמצע שבת היא מ[[חוץ לתחום]]}}, כיבדו ואירחו כראוי גם לאחר ה[[ביקורת]] שמתחו עליו האורחים האחרים. לאחר ה[[שבת]] גילה ה"[[אורח]]" לר' אליעזר אשר הינו [[אליהו הנביא]] שנשלח מהשמיים לנסותו. כיוון שעמד ב[[ניסיון]] יזכה לבן ש[[נשמה אלוקית|נשמתו]] תאיר את העולם. מ[[ברכה]] זו נולד רבי ישראל בעש"ט. 

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות, ופירוש המילה "אוקפ" הוא חפירות, מכיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

===חינוכו===
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב. 

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].
===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד|בגדי]] איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.