עריכת הדף "צרעת"

בנגעים ישנם שלושה סוגים: נגעי אדם, נגעי בתים ונגעי [[בגד|בגדים]], אשר מתפשט בהם כתם מסוים, האדם המקבל נגע מכונה מצורע וסימן-נגע זה מבטא אשר האדם עשה מעשה שלילי, ועליו לגשת לכהן שבודק האם הכתם נחשב נגע והאם זה טמא, דינים רבים יש בזיהוי הנגע ובטיהור המצורע, ומפורטים בפרשות [[תזריע]] ו[[מצורע]] 

==סוגי הנגעים==
בנגעי האדם ישנם כמה סוגי נגע, שתים שהן ארבע:

* '''בהרת: עזה כשלג''' - שהיא לבנה ביותר, ואין יותר לבנה ממנה.
* '''בהרת: סיד ההיכל''': - לבנה כסיד הלבן שבקירות ההיכל (ב[[בית המקדש]]). זו הדרגה השנייה בלובן הבהרת.
* '''שאת: קרום ביצה''' - לבנה כקרום העוטף את חלבון הביצה, מתחת קליפת החיצונית של הביצה.
* '''שאת: כצמר הלבן''' - לבנה כצמר נקי של [[כבש (בעל חי)|כבש]]בן יומי. זו הדרגה השנייה של הנגע המכונה שאת.

בכולם על האדם לגשת לכהן ולקבל "אבחון" האם הנגע שבעורו נחשב כנגע שעליו אומרת התורה שמטמאה והוא נהיה מצורע. רק לכהן יש את הסמכות לפסוק על האדם האם הוא מצורע או לא, אפילו תלמיד חכם גדול אינו יכול לקבוע בענין זה.

ההסבר לכך שרק הכהו יכול לפסוק, על פי תורת [[חסידות]] הוא, כי רק הכהנים אשר הינם מצאצאי אהרון הכהן, אשר היה אוהב ישראל אמיתי, וכל הכוהנים יש להם את ה[[אהבת ישראל]] כמו שלו, לכן רק להם יש את הסמכות לפסול ולטמא [[יהודי]], כי בשביל להוכיח ולהראות על מום ביהודי צריך תחילה להגיע לדרגה שאוהב אותו בכל ליבו.

==הנגעים בפנימיות==
ב[[חסידות]] מוסבר שכל הענין של הנגעים אינו ענין שלילי במהותו, אלא אדרבה.

כתוב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת{{הערה|ספר ויקרא פרק י"ג}}, 

אדם, זה הדרגה היותר נעלית מבין ארבעת השמות: אדם, גבר, איש, אנוש. כי הנגע קורה רק לאחד הנמצא בדרגה גבוהה של אדם.
מכיוון שהנגע קורה רק לאחר שהאדם תיקן כבר את כל עניניו והוא שלם בכל אלא שהפסולת והדבר הכי חיצוני שבאדם שזה העור שם עדיין נשאר קצת מקום שעדיין לא התברר ויצא מהרע, ואצל אחד כזה שייך שבעור שלו יהיה נגע צרעת, ולא עוד אלא שגם הנגע בעצמו הוא לא דבר שלילי מצד עצמו אלא אדרבה כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]] ש"הנגעים אורות גבוהים הן"{{הערה|ליקוטי תורה תזריע-מצורע}} אלא שמצד חוזקם וגודלם לא יכלו לרדת ולהתלבש ב[[כלים]] ולכן ירדו ונפלו ל[[קליפות הטמאות]], ונהיה לו נגע צרעת, אבל בשורשם למעלה הנגעים הינם נעלים ביותר.

ולכן גם מה שעליו לעשות זה ללכת לכהן, כי [[כהן]] הוא בדרגה יותר נעלית מכולם, ותפקידו לגלות את הטוב שבנגע עד שנהיה טהור.

==הנגעים מרמזים על הגאולה==
[[הרבי]] מסביר{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תנש"א}} שרצף הפרשיות "תזריע-מצורע" מבטא ומרמז על התהליך של [[גלות]] ו[[גאולה]], ענינו של הגאולה הוא שלאחר שבמשך הגלות מבררים ומנסים לגלות בעולם את הטוב שבכל דבר, וכל הדברים הגשמיים והנחותים, מתגלה מעלתם האמיתית איך שבשורשם הם נעלים, כי כל הגבוה גבוה נופל למטה למטה,

פרשת תזריע שבה מתוארים פרטי הנגעים מרמז על תקופת הגלות, שלמראית עין יש ענינים שלילים,

פרשת מצורע שבה מוסבר איך מטהרים את הנגעים מרמז על תקופת הגולה שבה יתגלה לגמרי הטוב והמעלה שבעולם. 
==טהרת המצורע==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=(ב) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:
(ג) וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: (ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים: (ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים:(ז) וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה|מקור=ויקרא יד}}
===עץ ארז===
הארז רומז לבירור המדות ד[[נפש הבהמית]], וכמו שמובא ב[[מדרש רבה]] פ' חקת וב[[תנחומא]] שם: ע"י שאדם מגביה את עצמו כארז הוא לוקה בצרעת וכיון שמשפיל את עצמו כאזוב הוא מתרפא{{הערה|הובא בילקוט פ' מצורע}}. 

ביאור ענין זה הוא על פי פירושו של [[הרמ"ז]] בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה| שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה". 

וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז ע"י המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.
===אזוב===
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.

טהרת המצורע היא על ידי האזוב. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב הוא, כדי ללמדו שצריך להיות בשפלות ולא בהתנשאות.
===קרבנותיו===
לאחר שבוע מהתגלחת מביא המצורע שני קרבנות לחטאת ולעולה. אם דל הוא, מביא קרבן שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:צרעת]]