עריכת הדף "ברכת אלקי נשמה"

'''ברכת אלקי נשמה''' היא ברכה מ[[ברכות השחר]], הברכה הראשונה שנאמרת בסדר ברכות השחר (מלבד ברכת אשר נטילת ידים ואשר יצר).

==משמעות הברכה==
בכתבי האר"י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. "אתה בראת" כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק ה[[רוח]] שביצירה, ו"אתה נפחת בי" כנגד חלק הנפש שב[[עשיה]]. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי "נשמה שנתת בי טהורה היא" מכוון כנגד החיה וה[[יחידה]] שאין בהם פגם. 

בנוגע לכך מבואר שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}.

אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא".
==טעם הברכה==
ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי עסק התורה ומצות והתפלה הוא גם כן ענין מסירת נפש ממש, כמו בצאת הנפש מ[[הגוף]] במלאת שבעים שנה, שבשעת התפילה אינה מהרהרת בצרכי הגוף, אלא מחשבתה מיוחדת ומלובשת ב[[אותיות התורה]] ו[[התפלה]] שהן דבר ה' ומחשבתו יתברך, ולכן תקנו בתחלת ברכות השחר קודם התפלה אלהי נשמה וכו' ואתה נפחתה כו' ואתה עתיד ליטלה ממני, כלומר מאחר שאתה נפחתה בי ואתה עתיד ליטלה ממני לכן מעתה אני מוסרה ומחזירה לך לייחדה באחדותך, וכמו שאיתא "אליך ה' נפשי אשא" והיינו על ידי התקשרות מחשבתי במחשבתך ודיבורי בדיבורך באותיות התורה והתפלה ובפרט באמירה לה' לנכח כמו ברוך אתה וכה"ג והנה בהכנה זו של מסירת נפשו לה' יתחיל ברכות השחר ברוך אתה כו'.

ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו שמכיןו שעל [[נפש האלהית]] שבו נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא" שנתת בי דייקא, מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם ב[[צדיק|צדיקים]] שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא [[נפש האלהית]] הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם.

==מאמרים==
כאשר נפטרה [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] החלה לומר "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: כשיהודי אומר את תפילת [[אלהי נשמה]] כראוי ב[[ניגון]] בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות [[האריז"ל]].
[[קטגוריה:ברכות]]