עריכת הדף "נחמן שלום שכנא הרטמן"

הרה"ח הר' '''נחמן שלום שכנא''' ז"ל בן הרה"ח הרב [[משה שמואל הרטמן]] ע"ה והרבנית מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] ע"ה נולד בכ"ט באדר [[ה'תרע"א]] (1911 למניינם) בעיר [[חברון]] בארה"ק, למשפחה עניפה של [[חסידי חב"ד בחברון]]

== יחוסו ==
הוא דור שישי [[לאדמו"ר הזקן]] בעל[[ התניא]] [[והשולחן ערוך]]. אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה]] היא נכדת הרבנית הצדקנית מרת [[מנוחה רחל]] ע"ה [[סלונים]]  בת [[האדמו"ר האמצעי]] בן [[האדמו"ר הזקן]][[שעלתה לארץ]] והצטרפה לישוב החב"די שהיה קיים בחברון, מזה כמה שנים.


== חינוכו ==

בגיל שנתיים עברו הוריו לגור [[בעיר העתיקה]] בירושלים, שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודין בישיבות [["מאה שערים"]]ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים]]ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה]]לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה הר' נחמן ש"ש נוכח במעמד זה.

== קורות חייו ==
'''א. בשדה החינוך וההוראה'''
בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים.
ראשית עבודתו בירושלים, אחר כך עבר למושבה [[חדרה]]שם עמד בקשר עם השוחט החבד"י הרה"ח [[יצחק ליפשיץ]] שבניו הקטנים, גם הר' [[צבי ליפשיץ]] ז"ל למדו אצלו.

לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי) מחותני הרה"ג הרב חרל"פ מירושלים עבר לגור לשכונת רמת יצחק ועבד [[בתל אביב]] בביה"ס תחכימוני ובילו.
 בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד ב"[[סמינר למורים"]]ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]]שי' תחת [["רשת אהליי יוסף יצחק"]] בהנהלתו של הרה"ח 
הרב [[משה סלונים]] ז"ל.  בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם [[ה"רשת"]] הנ"ל, שנפתחו ונוהלו ע"י בנו. הודות ללימודים  אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
'''ב. תלמיד חכם וסופר'''
זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות  לזכרונו הנדיר.
היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, חלקם [נמצאים] [[בספריית לובאוויטש]] ב 770.
'''ג. עסק בצרכי ציבור באמונה'''
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה [["רמת יצחק"]], בה גר, לעיר [["רמת נן"]]ולא שתצורף לעיר [["גבעתיים"]]שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
פתח כמה בתי כנסת.
היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב עוזיאל 5 ברמת יצחק]], הוא גר באותו רחוב במספר 47, וזאת ביחד עם הרה"ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]
ז"ל, הרה"ח ר' [[מרדכי גרוזמן]] הר' [[שמרלינג]] הרה"ח ר' [[דוד גרין]]
ועוד.
היה מסור למבצעי [[אדמו"ר מה"מ]] בכרך כ"ב של [[אגרות הקודש]] מודפסת איגרת שנשלחה אליו.
היה מסור ל"[[ארגון צאצאי האדמור הזקן"]]ולעיר חברון [[ומחדשי הישוב]] היהודי בה.
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
'''ד. תעודות הוקרה'''
על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר [["יקיר החינוך הדתי"]] מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"

== בניו ונכדיו ==
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים [[שליחים]]
בארץ וברחבי העולם.
'''בניו'''
1. הרב [[רפאל צבי הרטמן]]
2. הרב [[יוסף הרטמן]]
3. הרב חיים ישראל
4. מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר

== פטירתו ==
נפטר בשם טוב בגיל 97 בערך, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח  (2008 למניינם) ומ"כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.

==לקריאה נוספת==
[[ספר הצאצאים]] עמוד 307.