עריכת הדף "יהודה לייב צירלסון"

הרב '''יהודה לייב צירלסון''' היה מגדולי חסידי [[חב"ד]], רב ויו"ר הכנסיות הגדולות של אגודת ישראל.


== תולדות חייו ==

נולד בשנת [[תר"כ]] לאביו ר' משה חיים חסידי חב"ד. בגיל חמש עשרה הגיע לעיר נעז'ין ללמוד תורה מפיו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. המהרי"ן אף הסמיך אותו לרבנות. בנעז'ין הכיר את בנו של המהרי"ן, הרה"ק ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם. 

בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה. 

בשנת [[תרס"ח]] נתמנה הרב צירלסון לרבה הראשי של העיר [[קישינב]]. ב-[[תרע"א]], בעת משפט בייליס, ארגן עצומה נגד האנטישמיות שנחשפה במהלך המשפט. על עצומה זו חתמו כ-300 רבנים בולטים נוספים. באותה שנה זכה צירלסון באזרחות כבוד מטעם האימפריה הרוסית. ב-[[תרע"ב]] נמנה הרב צירלסון על קבוצת הרבנים והעסקנים שהקימה את "אגודת ישראל", ואף היה חבר במועצת גדולי התורה.

ב-[[תרע"ח]], לקראת סוף [[מלחמת העולם הראשונה]], סופחה בסרביה לרומניה, והרב צירלסון נתמנה לרבה הראשי של בסרביה כולה. הוא החל בהקמת מערכת חינוך חרדית מקיפה, החל מגילאי הגן, תלמודי תורה, [[תומכי תמימים|ישיבות לצעירים]] וישיבות גדולות. הרב צירלסון כיהן כראש ישיבת קישינב, ובמוסדותיו למדו רבים.

בין השנים [[תר"פ]] - [[תרפ"ו]] כיהן כנציג היהודים בפרלמנט הרומני.

הרב צילרסון היה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר]]ים מניעזין, מקאפוסט, ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]].

על הרב צירלסון כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ:

"... הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים... הפעם הראשון שראיתי את הרב צירלסאהן הי' בשנת תרמ"ט...הרב צירלסאן למד בבחרותו בנעז'ין אצל הוד כ"ק דודי זקני אדמו"ר מוהרי"נ וסמך אותו בסמיכת חכמים והי' מהללו בגודל כשרונותיו, וכשנסתלק הוד כ"ק ד"ז נתקשר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט והי' נחשב מגדולי מקושריו... באספות אודות עניני הכלל שנתקיימו בליובאוויטש, פטרבורג, חרקוב, ויטבסק ומוסקבה משתתף הרב צירלסאן... בשנת תר"ע הוא נבחר ליושב ראש באסיפת הרבנים אשר על יד שר הפנים בפטרבורג... ומאז המהפכה הוא משתתף בכל הועידות ועומד בקישור מכתבים בעניני הכלל עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. 

משבאתי בשנת תרפ"ח לריגא, השתתף הרב צירלסאן בכל עניני הכלל אשר עסקתי בהם עד פרוץ המלחמה באלול תרצ"ט. אהבה וחיבה גדולה היתה בין כ"ק חותני הרה"ח ובין הרב צירלסאן...".

הרב צירלסון נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעת הפצצה אווירית שהונחתה על קישינב על ידי הגרמנים]]\\. היה זה ביום ראשון, י"א בתמוז [[תש"א]]. תחילה הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן של העיר, אך בשנת [[תשי"א]] החליטו השלטונות להניח מסילת ברזל באזור זה, וגופתו הועברה למקום אחר בבית העלמין. לאחר שנים ספורות החליטה עיריית קישינב להקים במקום פארק שעשועים, וגופת הרב צירלסון הועברה בשנית. מקום מנוחתו הסופי הוא מתחת לאנדרטה הענקית שהוקמה על קברם של הרוגי פרעות קישינב.

== מספריו ==

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27&pgnum=1 עצי הלבנון]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1436&pgnum=1 מערכי לב]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21624&pgnum=1 לב יהודה] 

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|צירלסון יהודה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|צירלסון יהודה]]