עריכת הדף "דבש"

'''דבש''' הוא אחד משבעת המשקים המכשירים פרי לקבל טומאה. ישנם שני סוגי דבש, האחד המוזכר בתורה - דבש תמרים, והשני המוזכר בעיקר בדברי חז"ל - דבש המיוצר על ידי דבורים ב[[כוורת]].
==בחסידות==
בחסידות מבואר הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש",  כי מטבע הדבש הוא להעמיד הדבר הנטמן בתוכו. שיתקיים הדבר ימים רבים מאד בלי יקולקל כלל, מכמו שהיה בראשית התהוותו חזק במעמדו כו'. ובלתי הדבש הנה מרוב ימים ושנים יתפרדו חלקי ה[[ד' יסודות]] שבאותו הדבר וילכו לאבדון ולכליון כל אחד למקורו. ומזה סבת הפסד אותו הדבר התבואה תרקב. וה[[דומם]] יתעפש וכדומה לזה בכל חלקי גופי ה[[דומם]] וה[[צומח]] והחי יבאו להפסד וכליון לגמרי מטעם זה, אבל הדבש יקויים בו הדבר במעמדו ותקפו כמו שהיה בלתי יקולקל ויופסד כלל גם משינוי אוירים וכדומה והטעם הוא לפי שיש בטבע הדבש לכווץ, היינו להצמית ולהכוויץ כל דבר, כמו שטבע החומץ להכוויץ ולהצמית{{הערה|כמ"ש בפוסקים בי"ד בכמה דוכתי וכמו הורדס דטמנה בדובשא כו'}}, ולפי שהוא מצמית ומכווץ נקמצו בו הד' יסודות ואינם מניחים להפרד וליכלל כל אחד במקורו כו'. ועוד זאת פעולת הדבש שמהפך ממר למתוק, שהרי הוא מהפך את הדבר הנטמן בו לדבש. דהיינו שברוב הימים מאד יהפך הדבר הנטמן שנעשה דבש ממש{{הערה|וכמ"ש בי"ד בענין היתר רגלי הדבורים שבדבש. ובענין חתיכה של איסור שנפלה בדבש עיין בהרא"ש פ' כיצד מברכין בשם הר"ר יונה ובטוא"ח סי' רי"ו ובטוי"ד סי' פ"א דיעות בזה}}.

וכל זה מסבת הכווץ שיש בדבש. עד שברוב הימים יהפכנו לדבש ממש. ועיקר הטעם הוא מפני שבדבש יש גבורות גם כן הגם שהוא מתוק שהרי שורף הלב, והוא מבחי' גבורות ממותקות דהיינו בחינת גבורות שבחסד, על כן בגבורתו וכחו הוא מצמית ומכווץ כי בחינת גבורות הוא הצמצום והכווץ בעצמותו העדר ההתפשטות כו'. וכשהוא בתגבורת גדול הנה אז יתגבר על אותו הדבר ויהפכנו לדבש, והיינו שממתיק אותו גם כן כי הלא זהו בחינת גבורה שבחסד שהוא התגבורת הגדול של החסד להמתיק את הגבורות היפכו כמו תוקפא דדרום כחום היום החמימות הוא בחי' גבורות של חסדים, עד שיהפך גם מצד הצפון שלא יהיה קר וכדומה לזה להפשיר השלגים כו' וכן על דרך זה מיתוק הצנון מן חריפותו ע"י הדבש הוא מסיבת גבורות שבדבש דוקא. מה שאין כן המתוק בעצם לא יוכל להמתיק הגבורות כמו מתיקת הצוקער וכדומה הוא מבחי' חסד שבחסד וע"כ אין בכחו לקיים כל דבר להיות שאינו מכווץ לפי שהוא בבחינת ההתפשטות כטבע המים כו'. ומה גם שיוכל להמתיק היפכו והכל הולך אל טעם אחד. 

והנמשל הוא שנמשך בחינת גבורות שבחסדים עליונים להכוויץ ולהצמית הניצוץ האלוקי שיתקיים בחומרו ולא יוכלל בשרשו על ידי [[כלות הנפש]]. דוגמא לכך אנו רואים, כי כאשר תחפוץ הנפש להתענג על ה' בעריבות ומתיקות עד כלתה ממש בצדיקים הגדולים כידוע, הנה במה תחזור להתקיים בגופם? בהכרח לומר שכל זה רק על ידי שהנפש חפצה יותר בתורה ומצות בעולם הזה משתהנה מזיו השכינה וכמאמרז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא.

וכמו שכתוב תחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פי' השמחה וטוב לבב של הניצוץ אלקי במעשה המצות הוא הרבה יותר משמחת וטוב לבב בזיו השכינה הנק' רוב כל כידוע. אך מפני מה יפה שעה זו של מעשה המצות מרוב כל עד שמפני זה תחזור מן דביקותה הנפלאה ותחזור בגופה בבחי' שוב כידוע?. לפי שהתורה נמשלה לדבש, וכמו הדבש מכווץ כנ"ל כן תורה ומצות יקיימו ויכווצו את הניצוץ להיות נשמר ומתקיים בגופו ימים רבים כו'. 

דרגה זו גבוהה ביותר והיא בחינת "לאשתאבא בגופא דמלכא" התכללות אמיתית בשם [[הוי"ה]] הנקרא גופא דמלכא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/25/107a&search=%D7%93%D7%91%D7%A9 תורה אור הוספות שמות קז א].}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:מאכלות ומשקאות]]