עריכת הדף "צמצום בבחינת מרובע"

'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג קבלי המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד ל[[צמצום הראשון]] שהיה ב[[אור אין סוף]] הוא ב[[עולם המלבוש]] שלאחרי צמצום הראשון. עם זאת מבואר כי צמצום זה (תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}} ועניינו להמשיך האור מהעצמות להיות במציאות אור.
==מקור בתורת מהר"י סרוג==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, דבר שהוא מושלל כל זמן שנרגש והאיר אור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה חלל ומקום פנוי - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
וכלשון העמק המלך בתחילתו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות [[אין סוף]], כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' ([[זוהר]] [[רעיא מהימנא]] רמ"ב א'), ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.

בדבריו מבואר כי צמצום זה מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. התאמת אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים נעשה על ידי כמה צמצומים ועניינים. וצמצום עולם המכונה עולם המלבוש מהעניינים העיקריים שבו. צמצום זה מכונה צמצום בבחינת מרובע.

עם זאת, בהערת הרבי על מאמר [[החלצו]] מבאר הרבי, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא לפני צמצום הראשון ובמקום אחר ציין הרבי מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות.
אולם פשטות הפשט וכפי שאכן מבואר ברבים ממאמרי החסידות{{מקור|דוגמאות: תער"ג, תרס"ט ועוד}} עולם המלבוש הוא לאחרי צמצום הראשון. הרבי הרש"ב מבאר כי עניין במרובע בהכרח קיים גם לפני צמצום הראשון ובשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה{{הערה|להעיר, שבאותו שבוע פרסם הרב רוט בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה 'הערה' בה הצביע על הסתירה לכאורה בין הדברים.}} ביאר הרבי באריכות כי בכדי שימשך עניין מרובע זה בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.

==החילוק בין עיגול למרובע==
במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול -  המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.

עניין זה מיוסד על דברי הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.

ומצד עניין זה מבואר שהצמצום שבבחינת מרובע הוא לאחרי הצמצום שבבחינת עיגול, ועניינו הוא ה[[אור המלביש]] שלאחרי הצמצום, אולם הרבי הרש"ב מבאר כי בהכרח שצמצום זה בעיקרו הוא לפני הצמצום שהרי מבואר שסיבת כינוי מרובע הוא לפי שהוא השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והיות ושורש שם הוי'ה הוא לפני הצמצום בהכרח ששורש עניין צמצום זה הוא מראשית המשכת שם הוי'ה לפני הצמצום.

וענינו הוא הצמצום שממשיך את שם הוי'ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות, להיות בבחינת אור גלוי עם ד' אותיות שם הוי'ה. (ושורש עניין העיגול לפני הצמצום הוא בעצמותו ממש).{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

==ענינו ותכליתו==

*עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות ממלאת את מקום החלל ובשביל הירידה מדרגה לדרגה ישנו עניין הצמצום.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה}}

ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:

* '''א'''. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום. {{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}

*לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום {{הערה|שם=באתי לגני מה}} ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים  ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}}, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}

* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}

ביאור נוסף במהות הצמצום נועץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}

== הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה==

ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.

דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל המשכת אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.

מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
==מקור להקו==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "צמצום הראשון", והצמצום בבחינת מרובע שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת המגיד ממעזריטש ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.

הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת [[עיגול]] ובבחינת [[נקודה]], הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של [[קו]] שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.

שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול ה[[אין סוף]] ב[[עצמות]]ו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל ה[[פרצופים]] שב[[עולם האצילות]].

כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי ה[[רשימו]], שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מה[[כלים]]. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/120b תורה אור שער היחוד קכא, א]}}. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=415 תשמ"ה חלק ב']}}.

בשיחה בהתוועדויות תשמ"א מבאר הרבי כי עולם התוהו קשור לצמצום השני שהא בבחינת עיגול, ואילו עולם התיקון קשור לצמצום הראשון שבבחינת מרובע. לא זאת בלבד שהיהודי הוא למעלה מהצמצום שבבחינת עיגול, אלא הוא למעלה אפילו מהצמצום שבבחינת מרובע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תשנ"א חלק ד' ע' 220].
== בעקבתא דמשיחא==
הלימוד מכל זה הוא שמכיון שכל הצמצום של כל העולמות עד סוף ותכלית הצמצום שב[[עולם העשיה הגשמי]] הכל היה נכלל בצמצום הראשון שבעצמותו, מזה לומד [[אדמו"ר המהר"ש]] שאכן יש גם בעולם הזה עצמות אין סוף, וזה הסיבה ששם שמים שגור בפי כל אפילו נשים וקטנים שאין להם כל השגה באור שעל ידי הקו שבא על ידי תורה ועבודה, וכפירוש אדה"ז "בכל קראנו אליו" - אליו ולא למדותיו, שה[[תפילה]] שאנו מתפללים היא לעצמות ומהות ממש, וגם תיבת "קראנו" מורה על קריאה בקרבה הכי גדולה כאדם הקורא לחבירו.

הרבי מבאר דעל ידי שהאדם קורא ומתחבר בתפילתו לאין סוף ב"ה הרי בכך הוא מגלה וממשיך את מציאות עצמות אור אין בעולמות וזו היא העבודה של [[עקבתא דמשיחא]] שהיא זמן של העלם והסתר מצד האור של הקו שבא על ידי השגה, בבחינת תינוק, ולכן על ידי זה ממשיכים שכינה למטה לא בדרגת [[שכינה]] שהיא [[ספירת המלכות]] לבד אלא עצמות ומהות ממש.
==קישורים חיצוניים==
* [[הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}