עריכת הדף "מלאכת קוצר"

'''מלאכת תולש''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת ומהותה קצירת דבר ממקום גידולו וחיותו.

==רדיית דבש==
נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיו"ב) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.

[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק מסביר שלא יתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא {{הערה|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו}}. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של צומח זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו. 

ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע היתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.

ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}.

ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
{{הערות שוליים|}}
{{לט מלאכות|}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]