עריכת הדף "מחשבות זרות"

'''מחשבות זרות''' הינו ביטוי כללי למחשבות הטורדות את האדם בשעה שהוא עוסק ב[[עבודת ה']] כגון בשעת ה[[תפילה]] או בשעת [[לימוד תורה|לימוד התורה]].


==מקור הביטוי==
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עיקר הקשר בין האדם לבוראו התמקד בעבודת ה[[קרבן|קרבנות]] של ה[[כהן|כהנים]] בבית המקדש.

כאשר האדם היה חוטא ופוגם בקשר בינו לבין [[הקדוש ברוך הוא]], הוא היה צריך להביא קרבן אשם, על מנת לכפר על חטאו ולחזק את הקשר בינו לבין אלוקים. כך גם כאשר אירע לאדם [[נס]], הוא היה צריך להביא קרבן תודה, ולהודות בבית המקדש לה'.

אחד מהדינים בהבאת הקרבן היתה, שהאדם צריך לטהר את מחשבותיו, ולכוון בשעת הקרבן רק על הענין לשמו הוא מביא את הקרבן, ובאם לא, הקרבתו אינה נחשבת והוא צריך להקריב קרבן נוסף. מחשבות אלו נקראות בספרות התורנית 'מחשבת פיגול', או 'מחשבת חוץ'.

עם חורבן [[בית המקדש]], החליפה ה[[תפילה]] את עבודת הקרבנות בקשר שבין האדם לבוראו, והביטוי מהלכות הקרבת הקרבן נלקח בהשאלה למחשבות שאינם מענין התפילה הטורדות את האדם.

==סוגים במחשבות זרות== 
ישנם סוגים שונים של מחשבות זרות, כגון הרהורים הקשורים לעניני [[פרנסה]], המבלבלים את האדם ולא מאפשרים לו להתרכז, או מחשבות אסורות, כמו הרהורי עבירה, או הרהורי [[עבודה זרה]].

למרות שבדרך כלל הביטוי מכוון כלפי מחשבות שונות העולות לאדם במוחו בשעת עבודת ה', במשמעות כללית יותר כל פעולה שהאדם עושה מתוך נגיעות אישיות, נחשב הדבר כ'[[מחשבה]] זרה', היות שמחשבות ואינטרסים אלו 'זרות' לענין שבו הוא עוסק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/6/40 שיחת י"ב תמוז תשי"ג] ועוד.}}.

ה[[תורה]] אוסרת על האדם להרהר במחשבות זרות{{הערה|דבר זה נלמד מהפסוק (במדבר טו, לט): "ולא תתורתו אחרי לבבכם", הנאמר ב[[קריאת שמע]].}}, אך באם הדבר לא התבטא במעשה בפועל, האדם אינו נענש על המחשבה, היות ולא ניתן להעניש אדם על דברים שבמחשבה.

==התמודדות עם מחשבות זרות==
===התמודדות כללית===
במכתב ש[[הרבי]] השיב ל[[יהודי]] שהתאונן שיש לו מחשבות זרות המבלבלות אותו, הרבי הורה לו לבדוק את ה[[תפילין]] שלו שתהיינה כשרות כדין. {{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} בהזדמנות אחרת הורה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' רסג.}} לשנן בעל פה את תחילתו של פרק מ"א ב[[ספר התניא]] (עד המילים "לפני המלך"), קטע העוסק בכך ש[[הקדוש ברוך הוא]] [[משגיח]] באופן תמידי על האדם, ולחזור מידי בוקר על קטע זה קודם התפילה.

===בשעת התפילה===
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ח|פרק כ"ח]] ב[[ספר התניא]], [[אדמו"ר הזקן]] אומר שכאשר נופלות לאדם מחשבות זרות בשעת התפילה או הלימוד, הוא צריך להתעלם מהן ולהתאמץ להתבונן ולהתעמק בתפילה או בלימוד, ולא לנסות לברר מאיפה עלו לו מחשבות אלו ולהסיר את הבעיה מהשורש.

הוא מסביר, שהסיבה לכך היא מפני שהמחשבות זרות שנופלות לרוב האנשים אינם מחשבות 'זרות', אלא מחשבות שמגיעות מהאדם עצמו, כלומר שמחשבות אלו כבר עלו לאדם בעבר, וכעת הם רק עולות וצפות, ולכן, אין ענין להילחם עם המחשבות הזרות שעולות לאדם, אלא הדרך להתמודדות איתן היא פשוט להחליף אותן במחשבות אחרות.

==בפולקלור החסידי==
ב[[סיפורי חסידים]] מופיע שאחד מחסידי [[פולין]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מדוע חסידים לא מתפללים בחיפזון, כדי לקצר את זמן התפילה ו'לברוח' מהמחשבות זרות שעולות להם בשעת התפילה, והמשיל זאת ליהודים הנוסעים בעגלה ובאים נערים ומתחילים ליידות עליהם אבנים, ובודאי שהעצה במקרה שכזה היא להצליף בסוסים ולברוח מהמקום.

ענה לו הרבי: עצה זו נכונה כאשר הנערים רודפים אחרי העגלה, אבל כאשר הם הצליחו לעלות על העגלה, לא יעזור להצליף בעגלה ולמהר את נסיעתה, אלא יש לעצור את העגלה, להיאבק איתם ולגרשם{{הערה|[[נתפלי צבי גוטליב]], פניני הכתר - תפילה, עמוד 357.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/files/0.2585988598_1404513.pdf לקט מכתבי הרבי בענין מחשבות זרות] - [[גליון לקראת שבת]], [[פרשת בלק]] [[תשע"ג]] עמוד כא.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=114 העלאת המידות של ה[[מחשבה]] זרה - לאור השיטות השונות בתורת החסידות], מתוך פרדס חב"ד, באתר שטורעם.
*[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67571 מחשבות זרות - קריקטורה של האמן החסידי אברימי זקס] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]