עריכת הדף "חלום"

'''חלום''' הוא אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא.
==חלומות בתורה==
כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]].

בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו.

החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים ב[[חלום]], בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}.

==חלומות בהסטוריה החסידית==
===הכתרת המגיד ממעזריטש===
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.
===אצל אדמו"ר הזקן===
מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אלי וב[[חלום]] ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}.

בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב.
===לידת אדמו"ר הרש"ב===
ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
==בספרי חסידות==

בספר תולדות יעקב יוסף{{הערת שוליים|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:

''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו ב[[חלום]] ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח."
קישורים חיצוניים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}}