עריכת הדף "יצחק זאב סולובייצ'יק"

{{דמות
|שם=יצחק זאב סולובייצ'יק
|כינוי= הבריסקר רב
|תמונה=[[תמונה:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]
|תיאור= 
|תאריך לידה=[[תרמ"ו]]
|מקום לידה=[[וולוז'ין]] 
|תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש"כ]]
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]
|תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק
|רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק
|חיבוריו= חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי ה[[מתנגדים]] לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד. 

==קורות חייו==
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת [[תרע"ח]] ) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים.

==הקשר עם חב"ד==
===עם אדמו"ר הריי"צ===
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הדיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך היתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון ש[[אדמו"ר הריי"צ]] העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכנייסתו של הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}. 

כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארה"ב בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שאבצע שליחותו. 

כאשר הרב פרוש הגיע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערת שוליים|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.

===עם הרבי===
לאחר ששמע על [[מאמר]]ו הראשון של [[הרבי]] מ[[י' בשבט]] [[תשי"א]], בו הרבי מגדיר את תפקיד דורנו - להוריד את ה[[שכינה]] למטה לארץ ולהביא [[משיח]] - הגיב: "דער יונגערמאן, מיינט אז ער איז משיח"! (האברך הזה חושב שהוא משיח){{מקור}}.

הרבי העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: הרבי ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. 

מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.

== ספריו ==
*חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
*חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
*חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
*חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
*חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
*רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|סולובייצ'יק יצחק זאב]]