עריכת הדף "מנחם מענדל פוטרפס"

{{דמות
|שם= הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה=[[קובץ:מענדל פוטרפס.jpg|250xp]]
|כינוי= ר' מענדל
|תיאור= [[משפיע]]
|תאריך לידה= [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה= 
|תאריך פטירה= [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פוטרפס אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל''') נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] בעיירה ברוסיה הלבנה. היה [[חסיד]] ו[[מקושר]], איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], משנת תשל"א היה ל[[משפיע]] ולמחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

ר' מענדל שהפך למושג ולסמל עוד בחייו, היה דוגמא ומופת של חייל המבצע כל פקודה שניתנה לו, אם זה בניהול מחתרתי של ישיבות [[תומכי תמימים]] תחת עיניהם הפקוחות של אנשי הנ.ק. וו. ד, תוך גיוס כספים באמצעים שונים ומשונים ואם זה בפיקוד וניהול בריחת מאות ממשפחות [[אנ"ש]] מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]], אם זה בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון ואם זה בתפקידו כ[[משפיע]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
כל מקום ותחנה בחייו של ר' מענדל, הייתה  גדושה באירועים דרמטיים שהותירו את חותמם על חסידי וחסידות חב"ד, בכל מקום שכזה, היה לר' מענדל תפקיד מרכזי ומשמעותי אותו מילא בנאמנות ובמסירות תוך חוסר התחשבות בסכנות הכרוכות בכך ובאותה מסירות פעל משנת תשל"א מעת שהרבי מינהו להיות המשפיע המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש כפר חב"ד -   הוא העמיד דורות  של תמימים - מקושרים ומסורים בלב ונפש ל{{ה|הרבי}}. בשיעורי החסידות, בהנהגותיו בהליכותיו, בשיחותיו האישיות  עם התלמידים תוך דאגה לשלומם, ובעיקר בהתוועדיותיו העשירות והמרתקות, החדיר והשריש במושפעיו את הצורך ואת העומק בהתקשרות אמיתית לרבי. הוא אף זכה להיות 'חסיד משולש' חסיד של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן של בנו וממלא מקומו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ושל כ"ק [[הרבי]]. כמו כן, היה ידוע במשליו הרבים בעבודת ה', נודע בתביעתו מהתמימים לדעת בעל פה את הקדמת התניא ואת שנים עשר הפרקים הראשונים.

== ילדות ונעורים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] בעיירה [[פלעשניץ]] ברוסיה הלבנה, כילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו מנחם מענדל נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ובנו מנחם מענדל נקרא על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות אשה זו, הנהגתה החסידית והידורה במצוות. (בשנת [[תר"פ]], כשלא היה אפשר ליצור קשר עם הרבי, היו מהחסידים ב[[חרקוב]] שהיו פונים למרת רחל-לאה לייעוץ.{{מקור|לדעתי חידוש כזה דורש מקור.}})
=== ביחידויות אצל אדמו"ר הרש"ב ===

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], כשהייתה מגיעה לליובאוויטש היתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משחחות בסיפורי חב"ד ובמנהגי החסידים.
בשנת ה'תרע"ה כשמלאו לר' מענדל שמונה שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל את נכדה ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף [[יחידות]] און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחה הסבתא מרת רחל-לאה את מנחם מענדל יחד עמה בנסיעותיה לרבי.[[חודש תשרי]] ה'תר"פ כשהיה בן 13 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות בצל קורתו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===

בסוף שנת ה'תר"פ, חזר מנחם מענדל לאמו, אך לא שהה שם זמן רב. עד שנת ה'תרפ"ד למד במחתרת בעיר קרמנצ'וג, וכשהבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות הוא נאלץ לברוח, ושנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת ה'תרפ"ט - שאז נסגרה הישיבה על-ידי השלטונות - והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

[[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו : כל ליל שישי הם היו ערים כולם. בעלי הנגלה היו לומדים נגלה, הבחורים החסידיים למדו חסידות, וכל אחד למד תורה כאוות נפשו. היו גם  שאהבו את ה"חסידישע דברים בטלים"; הוא בעצמו נמנה אז על "בעלי הנגלה", אך מידי פעם נמשך גם לחבורת השובבים והיה "מאזין" לדיבוריהם.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו ר' [[זלמן משה היצחקי]] הרה"ת ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), ר' [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.


בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן  נקרא הואלשמש כמשגיח ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]  אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

=== מטפל בשידוכי אחיותיו ===
ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב. למרות היותו בן הזקונים - הצעיר שבמשפחה, החל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן ל"בני-עליה", שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] מאוסטרליה.

=== השידוך ===
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מעולים ומכובדים. כשהצטברו אצלו מספר הצעות, הוא העביר אותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וכעבור זמן מה הגיע המענה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב  [[בן ציון רובינסון]], אשר  התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

ר' מענדל קם ונסע לקאראלעוויץ והתאכסן ב[[שבת קודש]] בביתו של חמיו לעתיד, ובאותה [[שבת קודש]] ערכו קידוש כדת וכדין. ר' מענדל "לקח" הרבה [[משקה]] והתוועד עם הציבור, ובסיום ה[[התוועדות]] - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע  שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל  בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]] .

== אחרי החתונה ==

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם זוגתו הטריה לעיר בשם יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת ממוסקבה במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הבחינו האחראים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי רוסיה, בכשרונותיו, מסירותו והנהגתו של ר' מענדל וראו בו כוח שיחולל מפנה במצב, ויסייע להצלת הישיבות.

במקרה זה לא היה מדובר בצד הרוחני, אלא בבעיית המימון. החזקת משפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד, ור' מענדל נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעסקים. כיוון שניחן בחוש מסחרי מפותח ראה בעסקיו רווחים נאים, אך אף פרוטה מאלה לא עשתה את דרכה אל כיסו. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, וכל הכספים שהרוויח נמסרו על ידו ל[[תומכי תמימים]]. ואכן, כל העסקים שעשה היו "שחורים" - כלומר, לא חוקיים בעליל, אך ר' מענדל נקט תמיד אמצעי זהירות מתאימים והצליח להשלים עיסקה אחר עיסקה מבלי לעורר את חשדות המטרה והבולשת. תעוזתו, חכמת החיים שרכש וכושר ההתמצאות שלו בענייני כספים, הצילה לא אחת נפשות רבות - פשוטו כמשמעו. כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, ובמקום שסכום הכסף לא נמצא במזומן על ידיו, היה ממהר ללוות את סכום הכסף ולמסרו למי שצריך.

== תקופת השואה ==

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, כמו רבים אחרים מחבריו ורעיו. אך כשכוחות הנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, בלית ברירה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע ר' מענדל לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ר' מענדל ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. כאמור, התגנבו סיפורים מפה לאוזן אודות פעולותיו של ר' מענדל - ושמעו יצא למרחוק. אם כן, לא פלא שרבים מאנ"ש התחננו לפניו כי יעזור להם למחייתם - ואכן, כמנהגו מימים ימימה, עשה ר' מענדל את מירב המאמצים כדי שיוכלו בני אנ"ש להכניס לפיהם דבר מה.

חוץ מזה, התמסר ר' מענדל לעבודת החינוך, וכדרכו בקודש, נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'תש"ג, בעיצמה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה עם הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.

==תקופת לבוב וגלות סיביר==
בתום [[השואה]] היה מראשי העוסקים ביציאה החב"דית דרך לבוב, על כך נאסר והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].

בזמן שהותו מאחורי מסך הברזל בתשכ"א השתדך בנו ר שלום בער שיחי עם ב"ג בלונדון ללא אביו לצידו
במכתב שהגיע, הרבי מברך,"... הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ורב מרץ מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם דרך הקדש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א..."

==משפיע ב[[כפר חב"ד]]==
[[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
לאחר שנות תלאה וסבל, יצא את ברית המועצות, ללונדון שם שהו בני משפחתו, היה זה בשנת [[תשכ"ד]], אז נסע לראשונה גם ל[[770]] ל{{ה|הרבי}}. 

ר' מענדל התערב בקהילת אנ"ש ב[[לונדון]] והפך לאחד מהאנשים הבולטים, לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] שהיה משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"א]] ביקש הרבי מר' מענדל שיעבור לכפר חב"ד על מנת להיות משפיע בישיבה ר' מענדל אכן עבר לכפר חב"ד והשתקע שם כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ר' מענדל נחשב למשפיע הנערץ על התמימים והחסידים.

==מחשובי העסקנים==
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל הרבי, תשרי תשנ"ב]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה  בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען שלוחי הרבי לארץ הקודש.
ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל.

אחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך ר' מענדל לעודד את הנסיעה לרבי, ואת ההתקשרות אליו.

==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה רצה ר' מענדל [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים ולשהות עם בני משפחתו, חש שלא בטוב, ונשאר שם עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], נקבר בלונדון סמוך למגורי משפחתו.

לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] כתב ריבוי זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות הרב גינזבורג לוקטו על ידי ר' אלי וולף לספר בשם ר' מענדל. 
הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.

==משפחתו==
* רעייתו מרת לאה - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים  ב[[לונדון]].
* אחיו הרב [[הענדל ליברמן]]. 

;בניו: 
לר' מענדל ורעייתו נולדו 6 ילדים ארבעה מהם נפטרו עוד בהיותם ברוסיה הסובייטית.
* בנו: הרב בערעל פוטערפאס חי בלונדון 48 שנה בשליחות הרבי ועבר ל[[קראון הייטס]] בתשס"ח.
* בתו: מרת דאברושא אשת הרה"ח ר' חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב. נהרגה בתאונה דרכים כ-6 שנים אחרי צאת אביה מרוסיה בשנת תשל"א, בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו לקחו על עצמם לגדל את ילדי'ה כילדיהם.

== ראו גם ==

* [[המשפיע ר' מנדל (דיסק)]]

==לקריאה נוספת==


* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים == 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, ניסן [[תשנ"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* מ. פריד, "[http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה...]", אתר הגאולה

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]