לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הכותל המערבי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־09:28, 11 ביולי 2016 מאת
שלום בוט
(
שיחה
|
תרומות
)
(החלפת טקסט – " תהלים " ב־"
תהילים
")
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg|left|thumb|400px|הכותל המערבי]] '''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי [[הר הבית]]. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'{{הערה|שמות ה ע"ב.}}. == איסור תחיבת היד בין אבני הכותל == לטמא{{הערה|1=חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.}} שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה{{הערה|שם הלכה ח'.}} וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב{{הערה|רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.}} - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב{{הערה|רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.}}, וכן על בעל קרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]}}. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא{{הערה|השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.}}, מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות{{הערה|רמב"ם שם.}}. ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.}}. על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.}}, כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת{{הערה|[[מסכת יבמות|יבמות]] ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.}}. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית{{הערה|ראו עוד ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.}}. אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו עוד דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו. == קדושת הבית בזמן הזה == דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הי"ד.}} מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת. וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו עוד תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.}}. == מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] == בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 684.]}}, הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]] ע' שז.}} כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים ריש סימן צ"ד.}} פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד ב[[חוץ לארץ]] יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה. רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחוץ לארץ להחזיר פניהם נגד ארץ ישראל, והן בארץ ישראל להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר. בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי [[דוד מלעלוב]] כי האבות נמצאים בליל [[שבת קודש]] בכותל המערבי. על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שחברון היתה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון. == [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור בכותל == [[אדמו"ר הריי"צ]], בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ. בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב [[שמעון גליצנשטיין]]{{הערה|להלן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]}}: בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון. מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' [[יוסף שמוטקין]]. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור". בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו. והרבי - שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם - הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש [[נשמה]] וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים. בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי [[תהילים]] במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה. משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו". "באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]}}... == חב"ד בכותל == [[קובץ: דוכן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן תפילין בכותל]][[קובץ: כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טנק מבצעים]] בכותל]] עם שחרור הכותל בשנת [[תשכ"ז]] הקימו חסידי חב"ד בהוראת הרבי [[מבצע תפילין|דוכן תפילין]] במקום, בו מניחים תפילין מאות יהודים ביום. החל משנת [[תשס"ה]] הרב יוסף הלפרין מנהל את הדוכן. רב הכותל, הרב [[שמואל רבינוביץ]] הינו חסיד חב"ד. במקום מתקיימים אירועים חב"דיים כגון: [[בר מצווה]] לאלף ילדים בארגון [[כולל חב"ד]], סיום והכנסת [[ספר תורה לילדי ישראל]]. == ראו גם == *[[הר הבית]] *[[בית המקדש]] == קישורים חיצונים == *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22513&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=1&hilite=10f07753-8924-4bdc-a56a-e88580a23737 ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי] *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47764 מחקר על הכותל] *[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70571 גלריה מרהיבה מהצד הלא מוכר של הכותל; המנהרות המסתוריות בבטן האדמה] {{תמונה}} {{אינפו}} *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37472 אלף ילדים בבר מצווה בכותל] *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30620 קעמפ [[אורו של משיח]] במסדר בכותל] *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 וידאו הדמיה - 770 מול הכותל] {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הר הבית]] [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים]] [[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:בית משיח
(
עריכה
)
תבנית:הב
(
עריכה
)
תבנית:היברו בוקס
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:לחלוחית
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קישור שבור
(
עריכה
)
תבנית:שבועון בית משיח
(
עריכה
)
תבנית:תמונה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול ב־2 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה