עריכת הדף "אליהו חיים רויטבלט"

[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות]] מאחורי הרבי (חמישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב יעקב גורקוב, הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ']]
הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' ([[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשנ"ח]]) שימש כמשפיע ראשי בישיבת [[אהלי תורה]], חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ומשפיע כללי של שכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] בעיירה [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא.

בשנת תרפ"ד נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]].

בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה.

הדבר שאפיין אותו יותר מכל היתה אמונתו הפשוטה והתמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר [[תהילים]] באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים.

בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומנישואים אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריה על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ברוסיה באותם שנים, נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}},

בתחילת שנת תש"ב, הרוסים היו עסוקים במלחמת העולם השניה, ובערים מסוימות העלימו את עיניהם מפעילות הישיבות המחתרתיות. חסידים רבים התרכזו ב[[סמרקנד]], והקימו שם ישיבות מחתרתיות. בתחילה התאספו בחורים רבים ללמוד אצל הרב רויטבלאט, אך בעקבות מחסור חמור באוכל, הרעב הכריע את הבחורים, והם לא יכלו להמשיך לשבת וללמוד, כשחלקם נפל למשכב, חלקה חלה במחלות חמורות, וחלקם אף מתו ברעב. הישיבה כמעט נסגרה, אך לאחר כמה חודשים ר' [[מענדל פוטערפאס]] לקח על עצמו לדאוג להחזקת הישיבה, והישיבה החלה להתארגן מחדש.

עם סיום מלחמת העולם השניה בשנת [[תש"ו]], הבריח את הגבול תחת זהות פולנית יחד עם חסידים רבים, ויצא יחד עם משפחתו ב'עשאלון' דרך העיר [[לבוב]]. לצורך היציאה, נוצר צורך להחליף את זהותו, והוא הנפיק תעודת זהות מזוייפת לו ולאשתו עם שם המשפחה של אשתו, 'רויטבלאט', ומאז החלו לקרוא לו החסידים בשם זה עד יומו האחרון.

בעקבות הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=אגרת ב'תתקכ"ב.}} להמשיך את הבריחה מפולין דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שב[[גרמניה]] שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים.

במקום זה, נולד לו בן נוסף מנישואים שניים, והוא קרא לו בשם יוסף יצחק.

בשנת [[תשט"ז]] הגיע לניו-יורק, והיה המלמד הראשון במוסד '[[אהלי תורה]]' שהוקם באותה שעה על ידי הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם יראת שמים טהורה.

את גודל ההערכה שהרבי העריך את תפקידו, אפשר ללמוד מכך שבאחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] בשנים הראשונות, הורה הרבי שכל הראשי ישיבות יאמרו לחיים, והר' רויטבלאט הבין שהדברים לא מכוונים אליו. כשהרבי ראה שהוא לא אומר לחיים, הוא פנה אליו ואמר: "כאשר הראש ישיבה מלמד את תלמידיו שיעור בגמרא - אין הכרח שדבריו נכונים, אבל כשאתה לומד עם הילדים "קמץ א אָ" - ודאי שהדברים אמת", והורה לו לומר לחיים.

לאחר עשרות שנים ששימש כמלמד תינוקות, מינתה אותו הנהלת ישיבת '[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]' כמשפיע ראשי בישיבה גדולה, והוא נשא בתפקיד זה עד לפטירתו ביום שני [[כ"ג כסלו]] [[תשנ"ח]].

הוא היה מוערץ על ידי תושבי שכונת קראון הייטס, ורבים ניגשו להיוועץ בו ולבקש את ברכתו. להלוויתו, התאספו המונים, וכוחות המשטרה המשתייכים לשכונת קראון הייטס לא עמדו בעומס, והזמינו כוחות מתוגרבים כדי לשמור על הסדר בלוויה ההמונית, שהמשיכה לכיוון בית החיים ע"ש מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.

==משפיע בשכונת קראון הייטס==
{{ערך מורחב|שלשת הרועים}}
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין), והרב רויטבלאט, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".

==משפחתו==
*שמריהו רויטבלאט - משגיח ומשפיע בישיבת אהלי תורה.
*יוסף יצחק רויטבלאט.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=961 הרב רויטבלאט עם תלמידיו] {{תמונה}} {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רויטבלט, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]