עריכת הדף "מתן תורה"

[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]][[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]]
'''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]].
המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) ב'תמ"ח, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]].

==משמעות המעמד==
מעמד זה מובא ב[[חסידות]] כ[[קישורי תנאים]] בין [[הקב"ה]] לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".

[[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]].
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד.

במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל [[מצווה]] שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה', ומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על [[גשמיות]] החפץ.

בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.

==הר סיני==
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]

במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני.
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות.
הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.

בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערת שוליים|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}".

==בני ישראל במעמד== 
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז נגלה עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.

על-פי ה[[חסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. 
ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה.

ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - "שלימות מבחר המין האנושי!".
 
==נעשה ונשמע==
{{ערך מורחב|נעשה ונשמע}}
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.
[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל|שכלו]] ו[[מדות|מדותיו]] הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות.

==הערבים==
ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים הקדוש ברוך הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.

[[הרבי]] מעורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות".

==עשרת הדברות==
במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. 
ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.

עשרת הדיברות נחקקו על [[לוחות הברית]].

==מתן תורה כיום==
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]