עריכת הדף "מצרים"

{{בעבודה}}
'''ארץ מצרים''', היא הארץ אותה בנה חם לבנו השני, וקראה על שמו - מצרים. מקומה בנקודת החיבור של יבשת אפריקה ואסיה, והיא שכנה של [[ארץ ישראל]]. בארץ זו היה השעבוד של בני ישראל במשך 210 שנים, עד ל[[יציאת מצרים|יציאתם משם]] ב[[חג הפסח]].

==אברהם אבינו==
לאחר שהקב"ה ציווה את [[אברהם אבינו]] [[לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך]], וללכת ל[[ארץ ישראל]]; הוא הגיע לשם, אך בהגיעו החל להיות רעב בארץ, והוא נאלץ לרדת מצריימה.

בהגיעו לקרבת המקום, הוא אמר לשרה, שמכיוון שהיא אשה יפה, הוא יחביא אותה, בכדי שלא יגזלו אותה ממנו.

הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]].

מיד לאחר פטירת [[יוסף הצדיק]], שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי [[משה רבינו]] בשליחותו של [[הקב"ה]], וסיומם הסופי במכת בכורות.

למרות ש[[אברהם אבינו]] נתבשר מפי ה' "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה", היה זמן הגלות רק מאתים ועשר שנים. לפי החשבון, מספר ארבע מאות שנה הינו החל מלידת [[יצחק אבינו]], עד יציאת מצרים. סיבה נוספת לקיצור שנות השעבוד למאתים ועשר, הינו קושי השעבוד של ישראל במצרים, שבאיכות היה שווה לשנות שעבוד של ארבע מאות שנה.

הגלות במצרים היתה אמנם גלות [[גשמיות|גשמית]], אך בעיקרה היתה גלות [[רוחניות|רוחנית]], ועל פי ספרי החסידות היו ישראל שקועים במ"ט שערי [[טומאה]] במצרים, מהם נטהרו במ"ט ימי ספירת העומר, שקדמו לקבלת ה[[תורה]].

==מצרים בדורנו==

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלו למצרים חסידי חב"ד והרב [[מנחם מענדל נאה]] היה הדיין של המגורשים, ויחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] הקימו את ישיבת ארץ ישראל עבור המגורשים.

אדמו"ר הריי"צ במסעו לארץ הקודש, ביקר במצרים, הן בהלוך והן בחזור.

הרבי הורה לערוך סיומי רמב"ם במצרים, ובמשך שנים רבות מידי שנה נסעה משלחת רבנים ואישים חב"דיים לערוך סיום רמב"ם במצרים. 

בגלל הסכנה שבדבר, אין שלוחים במצרים.

==ראו גם==
*[[מסע הרבי לארץ הקודש]]
* [[נודע בשיעורים]]
* [[ניגון ממצרים גאלתנו]]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסח]]