עריכת הדף "אסתר"

'''אסתר המלכה''' (אסתר בת אביחיל, משבט בנימין. בת דודו של [[מרדכי היהודי]]) הייתה גיבורת [[מגילת אסתר|סיפור המגילה]] ו[[נס]] [[פורים|חג הפורים]]. אסתר נישאה למלך [[אחשוורוש]] בעל כרחה לאחר שהאחרון הרג את מלכתו הקודמת, ושתי. בדורה נגזרה גזירת שמד על כל עם ישראל, ובזכות נישואיה למלך הביאה להצלת כל עם ישראל משמד וכליה.

אסתר הייתה גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל.

==שמה==
ישנם כמה דעות מה היה שמה האמיתי: אסתר, או הדסה או אסתהר. וכך מסבירה הגמרא את שמותיה השונים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר{{הערה|זכריה א, ח.}} והוא עמד בין ההדסים. 

רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.

רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (- ירח{{הערה|רש"י.}} או כוכב נוגה{{הערה|ילקוט שמעוני.}}).

בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה.

רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה {{כתב קטן|(כהדסה)}}, וחוט של חסד משוך עליה.
|מקור=תלמוד בבלי מסכת מגילה יג, א}}

הגמרא{{הערה|חולין קלט, ב.}} אומרת: {{ציטוטון|אסתר מן התורה מנין? "ואנכי הסתר אסתיר"}}{{הערה|וילך לא, יח.}} המהרש"א מבאר, שהסיבה שהגמרא מבררת זאת, היא מפני שיש כמה שיש להם כמה שמות, וצריך לדעת מדוע בחרו דווקא בשם זה שיהיה השם העיקרי? ובפרט כאן, שהשם של אסתר הוא שם פרסי. ועל זה עונים, שעיקר שמה הוא אסתר, מכיוון שבדורה יתקיים המקרא הזה - שאומר שהקב"ה יסתיר את פניו מבני ישראל. [[הרבי]]{{הערה|שערי מגילה עמ' צא. וראה במ"ש ה'מנות הלוי' בנוגע לשינוי שמה של אסתר לשם פרסי.}} מביא מהגמרא הנ"ל ראיה לדברי המהרש"א שזהו שם פרסי.

==מוצאה==
אסתר היתה בת אביחיל דודו של מרדכי, והייתה מצאצאי שאול המלך, והוא זכה שהיא תצא ממנו הודות לצניעותו הגדולה{{הערה|שם=יגב|מגילה יג, ב.}}.

אסתר התיתמה מילדות, וכמו שכתוב "כי אין לה אב ואם . . ובמות אביה ואמה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}. הגמרא מסבירה, שכפל הלשונות על חסרון הוריה היה בכדי לומר ש"עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה"{{הערה|שם=יגא|מגילה דף יג עמוד א.}}. המדרש{{הערה|איכה רבה (בובר) פרשה ה.}} מסביר כי היא בעקבות תלונת ישראל לקב"ה ש"יתומים היינו ואין אב"{{הערה|איכה ה, ג.}}, אמר להם ה': "חייכם הגואל שאני מעמיד עליכם אין לו אב ואם". 

המגילה מספרת שבעקבות פטירת הוריה, "לקחה מרדכי לו לבת". הפירוש שנלמד בפשטות הוא שהיתה זו לקיחה לאימוץ, אך הפירוש האמיתי הוא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite=  פירוש הר"י ן' נחמיאש]. האבן עזרא והמלבי"ם הבינו כפירוש הפשוט, אך הר"י דוחה פירוש זה.}}, כפי שכותבת הגמרא: {{ציטוטון|מרכאות=כן|תנא משום רבי מאיר: אל תקרי לבת אלא לבית}}. 

===העלמת מוצאה===
כאשר אסתר נלקחה על ידי פקידי המלך, מרדכי הורה לה לא לספר על מולדתה ועל עמה. הסיבה לכך היא: 
*בכדי שיחשבו שהסיבה לשתיקתה הוא הבושה שלה מכיוון שהיא באה ממשפחה בזויה או שהיא בכלל "אסופית", וכך ישלחוה. כיוון שאם היו יודעים שהיא ממשפחת שאול המלך הם היו מחזיקים בה{{הערה|רש"י ומלבי"ם.}}. 
*יש המפרשים שהסיבה היתה, בכדי שהיא תוכל למלוך, כיוון שאם יתפרסם שהיא יהודיה השרים לא יסכימו להמליכה{{הערה|שם=ריק|ר"י קרא.}}.
*אחרים אמרו כי בדרך נבואה או בחלום ידע שתבא תשועה על ידה לישראל{{הערה|שם=נחמ|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite=  פירוש הר"י ן' נחמיאש].}}.
*ויש המוספים, שאם היה מתפרסם שהיא יהודיה וקרובת מרדכי, המן לא היה מתקנא במרדכי, ולא היתה גזירה, ולא היה נעשה הנס{{הערה|שם=ריק}}.
*ויש המפרשים, שמרדכי אמר לה כך, בכדי שיתאפשר לה לשמור תורה ומצוות בסתר, ולא ירגישו המשרתים, כי אם זה היה מתפרסם, יתכן שהמלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה{{הערה|אבן עזרא.}}.

==בבית אחשוורוש==
לאחר שאחשוורוש המלך הרג את אשתו הראשונה, והחל בחיפושים אחר אישה חדשה, הוא פקד לאסוף את כל הבתולות על מנת שהוא יוכל לבחור מתוכן אחת. אסתר לא חיפשה ללכת לשם, אך כאשר היא הלכה לאחת מחברותיה, חטפו אותה משרתי המלך באונס. ואף שמרדכי ידע, הוא לא רצה לומר דבר, בכדי שלא יוודע מוצאה{{הערה|שם=נחמ}}.

בהגיעה לבית הנשים, היא מוצאת חן בעיני כולם, ובעיני הגא סריס המלך הממונה, והוא ממהר לתת לה את כל צרכיה{{הערה|הר"י נחמיאש מבאר, שאצל שאר הנשים הוא היה לוקח בכדי להתפרנס מהצד, אבל לה – הוא נתן את כל מה שניתן עבורה.}}. ונותן לה שבע נערות לשמשה, מבית המלך. באמצעותן היא יכלה לספור את ימי השבוע, ולידע מתי שבת. הגא גם נותן לה אוכל מיוחד, וחולקים האמוראים מהו: {{ציטוטון|אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי. ורבי יוחנן אמר: זרעונים}}{{הערה|שם=יגא}}. הסיבה שהוא הפלה אותה לטובה היתה, מכיוון שהיה בטוח בכך שהיא תיבחר למלכה. ועל כן הוא: '''א'''. מיהר לתת לה את תמרוקיה, בכדי שהיא תיכנס במהרה למלך. '''ב'''. דאג למזונה ביחוד. '''ג'''. נתן לה, שלא כמו שאר הנערות שקיבלו סתם שבע נערות, אלא את שבע נערות "מבית המלך" – שתהינה ראויות לה גם בעת שתמלוך. '''ד'''. והוא הפלה לטובה גם את נערותיה לטוב – בחדרים יותר טובים, ובמאכלים יותר משובחים{{הערה|מלבי"ם.}}.

לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים היתה. ושמואל אמר: בת שמונים שנה. ורבנן אמרי: בת שבעים וחמשה . . כמנין 'הדסה'}}{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג.}} – הגיע זמנה לעבור אצל המלך בחודש טבת.

אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא היתה שידה שהיתה הולכת במקומה, והיא היתה הולכת למרדכי. האריז"ל מבאר שהיה זה בעצם החלק הרע שבנפשה של אסתר שנפרד ממנה{{הערה|שם=תל|הובא במדרש תלפיות אות ה, ענף המן.}}.

בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן.

==כתיבת המגילה==
{{ערך מורחב|כתיבת מגילת אסתר}}
לאחר שנצחו היהודים, ביקשה אסתר המלכה לכתוב את המגילה:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|תוכן=אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות".

רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו: . . שלחה להם אסתר לחכמים: "כתבוני לדורות".
|מקור=מגילה ז, א}}

החילוק בין הבקשות הוא: שהקביעה היא ליום טוב, והכתיבה היא - שהיא תהיה קבועה בין כתבי הקודש. את הבקשה הראשונה - לא קיבלו החכמים, אבל את הבקשה השנייה הם קיבלו, וכתבו את המגילה.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=365 לקוטי שיחות חלק טז שיחה א לפורים]. נדפס בתרגום ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&st=&pgnum=203 שערי מגילה]}}, שהסיבה שדווקא אסתר היא זו שביקשה את כתיבת המגילה, בשונה ממרדכי שרק ביקש על קביעת היום טוב{{הערה|ירושלמי מגילה פרק ה, הלכה א.}}, היא מכיוון שהחילוק בין מרדכי ואסתר הוא החילוק בין נשמה וגוף - שמרדכי הוא הנשמה, ואסתר היא הגוף. ולכן גם בסיפור המגילה - מרדכי דאג לחזרתם בתשובה של בני ישראל; ואסתר הלכה להשתדל בהצלת גופם הגשמי של בני ישראל. ולכן מרדכי הסתפק בעניין הרוחני של פורים - בקביעת הנס ב'''מחשבת''' בני ישראל; אבל אסתר רצתה גם מעשה, ולכן היא ביקשה כתיבה בדיו על הספר, וקריאה של המגילה (ש"עקימת שפתיים היא כמעשה"{{הערה|דעת רבי יוחנן — בבא מציעא צ, ב. סנהדרין סה, ב. וכן קיימא לן.}}).

== אסתר בחסידות ==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי "אסתר" היא מלשון "הסתרה", כמו שכתוב "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". [[נס]] פורים היה מוסתר ומלובש ב[[טבע]] בצורה שקשה להבחין כי מדובר בנס אלוקי. כלומר, ניתן להסביר את מהלך האירועים במגילה, כצירוף מקרים מופלא הניתן להסבר בדרכי [[הטבע]] ונסתר כח עליון אלוקי. אך תורת החסידות מחדשת, כי דווקא הנסים ה'מלובשים' בטבע, הם נסים נעלים יותר מהנסים הנראים בגלוי כי הם בגדר 'נס' - השוברים את הטבע.

ולכן אסתר היא בדרגת [[מלכות דאצילות]], כיוון שספירת ה[[מלכות]] {{מונחון|ד|של עולם ה}}[[אצילות]] כוללת את ה[[אורות]] הכי [[עליונים|נעלים]] (מצד היותו האחרון ב[[עולם האצילות]]) אך מצד שני מספירה זו האור יורד לעולמות התחתונים יותר; [[בריאה]], [[יצירה]], ו[[עשיה]], ומשפיע עליהם את האורות שיש בעולם האצילות בצורה [[צמצום|מצומצמת]] יותר. על-דרך נס פורים שהגילוי האלוקי שבנס הוא נעלה ביותר, ומצד שני חודר ב[[גשמיות]]-[[עולמות תחתונים|תחתונים]].

ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בחג הפורים שנת [[תשי"ד]] נשא הרבי [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית "[[חסיד]]י" (חסיד זהו לאו דווקא אדם שמשתייך ל[[חצר חסידית|חסידות]] מסוימת או ל[[אדמו"ר]] מסוים, אלא נקבע לפי דפוס התנהגות 'חסידי'). כי לכאורה על פי ה[[הלכה]] היבשה היה אסור לאסתר ל[[מסירות נפש|מסור את נפשה]] בשביל חייו של מישהו אחר, ואם הייתה שואלת [[רב]] לא [[חסיד]]י האם עליה להסתכן בשביל להציל את חייהם של עם ישראל, הייתה נענית בשלילה! ומוסיף [[הרבי]] שה"הנהגה החסידית" הזו הגיעה אליה כי גדלה בביתו של חסיד - [[מרדכי היהודי]], שמוכרחים לומר שמרדכי היה חסיד, כי רק חסיד שמבין את מעלת אמירת '[[לחיים]]' יכול לתקן כזה [[מנהג]] של שתיית לחיים לדורות.

{{הערות שוליים}}

{{פורים}}

[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]