עריכת הדף "מנחם מענדל גוראריה"

[[קובץ:מנחם מענדל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גוראריה באחרית ימיו]]
הרב '''מנחם מענדל גוראריה''' היה נגיד חסידי שנמנה על מקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]], שפעל לצידו יחד עם אחיו ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[שמואל גוראריה]] בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר נישואי בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) לבתו מרת [[חנה גוראריה|חנה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה.

כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו לרעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו.

אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הנו: "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}.

בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד לרוסטוב בעקבות [[אדמו"ר הרש"ב]] וקבע בעיר את מגוריו.

עוד בחייו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נבחר בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] להשתדך עם בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וכך זכה להפוך למחותנו של אדמו"ר הריי"צ.

החתונה עצמה התקיימה למעלה משנה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, וב[[חג השבועות]] של שנת [[תרפ"א]] התקיים בביתו ה[[אופרופעניש]] של בנו [[הרש"ג]] ואדמו"ר הריי"צ בתור מחותן הגיע להתוועד בביתו{{הערה|תוכן הדברים בהתוועדות זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.}}, וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה החתונה.

===אחרית ימיו ופטירתו===
[[קובץ:שיפוץ מצבת ממ גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרש"ג]] לר' [[ישראל צבי הבר]] בו מודה לו על שיפוץ המצבה (מתוך הספר '[[ישראל צבי הבר|שליחות ברומניה הקומוניסטית]] בעריכת ר' [[שניאור ברגר]])]]
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת [[תרפ"ט]] עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שב[[רומניה]]{{הערה|נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.}}, שם נפטר ב[[י' סיון]] [[תש"ו]]{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 126.}}.

רעייתו מרת שיינדל היגרה לארצות הברית וקבעה את מגוריה אצל בנה [[הרש"ג]], האריכה ימים אחריו, ונפטרה ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ל]].

בהתוועדות לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו [[הרש"ג]], ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, והמשך לכך ביאר גם את שמו של הרב גוראריה, שהוא שמו של משיח צדקנו.

בשנת [[תשמ"ה]] שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב [[ישראל צבי הבר]].

==משפחתו==
*בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה{{הערה|בנו הבכור של ר' מנחם מענדל, וחתנו של דודו ר' נתן גוראריה מקרמנצ'וג, נרצח בזמן השואה ולא נודע יום פטירתו.}}
*בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל
*בנו, ר' ישראל גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278.}}
*בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה שהיה בין תלמידי תומכי תמימים ריגא שתודות לחריצותם נאפו המצות. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.}}
*בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני9 של הרב [[משה זליבנסקי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קרמנצ'וג: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]