עריכת הדף "יין המשומר"

בסיומה של [[סעודת שור הבר והלוויתן|הסעודה]] הגדולה שתתקיים [[לעתיד לבוא]], יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך [[ברכת הזימון]], על [[כוס של ברכה]] שימלאו ב'''יין המשומר'''.

==מקורו של היין==
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.

ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו.

ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר.

במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}.

==בפנימיות העניינים==
{{ערך מורחב|ערך=[[יין]] {{*}} [[כוס של ברכה]] {{*}} [[ברכת הזימון]]}}
בתורת החסידות מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל).

הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות יין. וכמו שכתוב "יין ישמח לבב אנוש", ו"תירושי המשמח אלקים ואנשים". ובזה עצמו יש שני סוגי יינות - יין המשכר ויין המשמח.

חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה.

אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה.

גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם לעתיד לבוא, כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח.

===כוס של ברכה===

==ראה גם==
*[[סעודת שור הבר והלוויתן]]
*[[שור הבר]]
*[[לוויתן]]
{{הערות שוליים}}