עריכת הדף "אדעתא דנפשיה"

אמרו רז"ל: '''{{ציטוטון|מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד}}'''{{הערה|ברכות ס"ד ע"א}} (מלכתחילה, כל מה שעושה האדם - למען עצמו עושה).

בעניין זה שני היבטים - חיובי ושלילי:
===ההיבט החיובי===
א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואחר כך גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח.

אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה{{הערה|ראה בפסחים נ' ע"ב אודות החילוק בין לשמה לשלא לשמה, ושמכל מקום מתוך שלא לשמה באו לשמה.}} - לשם הנשמה, היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה הנקראת מזון לנפש, הנה, בודאי יתעלה בה. וכמו שאמר [[רב יוסף]]: {{ציטוטון|חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי}} וכו'

בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי.

===ההיבט השלילי===
ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]]. בהיבט זה - המושג "אדעתא דנפשיה" הוא שלילי.
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}

{{מבט}}