עריכת הדף "פורים"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]]
'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני ומקורו כבר הוזכר בנ"ך במגילת אסתר. הוא חל ברוב המקומות בעולם ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]].

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת [[אחשוורוש]] בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה [[אסתר]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי

החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום [[תענית אסתר]] לזכר דברי הצומות שצמו  היהודים בזמן ההוא.

החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחז"ל למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה'  ומצוותיו במסירות נפש. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבע.  
==מקורו==
===הרקע ההיסטורי===
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה  אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{מקור}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

=== קביעת החג ===
{{להשלים}}
קביעת חג הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר (פרק ט, כ-לב): {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. ...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. 

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים..ונכתב בספר". 

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי רש"י משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שארות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים.{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר..ונכתב בספר") מפרש רש"י כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי ה[[תנ"ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.
====תאריך הקביעה====

==מצוות החג ומנהגיה==
===מצוות החג===
====מקרא מגילה====
ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית. 
====משלוח מנות====
חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה{{מקור}}: "משלוח מנות איש לרעהו"
ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה.
====מתנות לאביונים====
מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם {{מקור}} כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום.
====משתה ושמחה====
חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא{{מקור}} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי"
החג נקרא{{הערה|אסתר ט.}} "ימי משתה ושמחה".[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה  הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)].</REF>

בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>.

=== סדר התפילה ===
בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך:

====מבצע פורים====
{{ערך מורחב|מבצע פורים}}

===מנהגי פורים===
*תחפושות
*הכאת המן
*רעשן
*דמי פורים

==פורים קטן==
כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].

==ערים מוקפות חומה==
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].

הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.

== ראו גם ==
*[[תקנת המשקה#פורים|תקנות המשקה בפורים]]
*[[פורים תשי"ג]]
*[[נס מבצע פורים תשל"ו]]
*[[מבצע פורים]]
*[[פורים והקהל]]
*[[פורים חסידי (ספר)]]
*[[סיפור של חג - חג הפורים]] (ספר)

== קישורים חיצונים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}

===שונות===
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}

=== שיחות הרבי ===
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ"ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1&hilite=c1d80927-6f52-49a5-9342-1c8e82d595a0 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי שליט"א] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} - [[אתר torah4blind]]
[[קטגוריה:פורים]]

{{הערות שוליים}}
{{פורים}}
{{חגים ומועדים}}