עריכת הדף "מוחין ומידות"

ערך זה עוסק בהשוואה וביחס שבין ה'''[[מוחין]]''' שבאדם ל'''[[מידות]]''' שבו.

המוחין - שכל האדם הוא הכח להשיג ולהבין עניינים שכליים כמו כן ההנחות וההשקפות השכליות של האדם נכללים בתואר מוחין, ואילו המידות עוסקים ברגש האדם כלפי הזולת (אם ברגש עצמו כאהבה ושנאה או ברגש להשפיע כחסד ורחמים וכו').

===המוחין לעצמו מדות לזולת===
הן המוחין והן המדות משמשים את האדם לתקשר עם סביבתו.

אמנם קיים בין שני הכוחות הבדל עד שהם הפוכים זה מזה. 
המוחין אינם יוצרים "קשר" בין האדם לזולת, משא"כ המדות שכל עניינם יצירת "קשר".

דהיינו ב"מוחין" גישתו הוא האם אני מבין או לא. ודבר שאינו מובן בשכלו אינו קיים מבחינתו. יוצא שמציאות הזולת מצד עצמו אינו תופס מקום, (ולכן אינו מכריח אותו בכלום לא להבין ולא רגש וכיו"ב).

משא"כ ה"מדות" מתחילים בזולת. כלומר: היסוד למדות הוא זה שהזולת תופס מקום אצלו, ו"הזולת" הוא זה שיוצר אצל האדם את הרגש וכן את סוג הרגש אם קירוב או ריחוק וכיו"ב.

ונמצא ההבדל: במדות האדם קשור ל"זולת" והזולת פועל בו, משא"כ במוחין הוא "מובדל" מהזולת. שהזולת אינו תופס מקום וגם ההשכלה שהשיג קיים רק בגלל ש"הוא" הבין אותו ואילולי היה מבין אותו לא היה תופס מקום כלל.{{הערה|ראה לקו"ש חלק לט אגרת התשובה עמוד 53 ואילך ובהערה 18 שם ועוד}} 

שינוי זה מתבטא בכמה עניינים כדלקמן.
 
*"מהות המוחין" שהאדם עצמו יבין."מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו.
*"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו והזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}} "פעולת המדות" דווקא למציאות של זולת למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) זה דווקא עם ישנו מציאות זולת בעולם וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי הההשפעה לזולת בפועל הרי חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער שאין לו אורחים בפועל) {{הערה|אלה פקודי תש"ל}}

בגדר "זולת" נחשב לא רק מציאות שחוץ לאדם אלא אף באדם עצמו כל שאינו מוחין הרי הוא זולת שמפריע למוחין
כגון, המדות שבאדם וכן ה[[רצון]] שלו אינם מועילים להשגה{{הערה|לבד הרצון להתחכם שדווקא ע"י יתחכם מ"מ עליו להיות בהעלם שבהתגלות הוא סתירה לשכל. תרס"ו שם}} ומפריעים לה ולכן בשעת פעולת המוחין הם מתעלמים.

===מוחין העלאה (הבדלה) מדות העלאה והמשכה===
טבע המוחין הוא להתרכז, להתנתק ולהתעלות משאר כוחות הנפש ולהבדל מהסביבה.
זו הסיבה שאדם שהתעסקותו בענינים שכליים הוא מובדל ומנותק מהסביבה שלו ואינו מתפעל ומתבלבל משום דבר, לפי שטבע המוחין בהבדלה כנ"ל.

המדות לעומת זאת עניינם, הן [[העלאה]] והן [[המשכה]]. מפני שעצם התייחסות הנפש לזולת הרי זה כבר "המשכה" - הנפש מתקשרת לדבר שחוץ ממנה.

המשכה זו יכולה לבוא באופן של העלאה - תשוקה ו[[רצוא]], ויכולה לבוא באופן של המשכה. זה תלוי בדבר שאליה התקשרה אם היא גורמת רגש העלאה או המשכה. 
אמנם בין העלאה של המוחין למדות יש הבדל שמהות העלאה של המוחין הבדלה והתנתקות, ושל המדות עניינם רצון ומשיכה {{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}}

===מוחין דבקות מדות התפעלות והתלהבות===
ע"י המוחין נוצר יחוד בין האדם למושכל שהאדם נדבק בהשכלה וכאילו הוא וההשכלה הרי הם דבר אחד (מכוון שההתעסקות בשכל היא שהוא בעצמו יבין, לכן הקשר שנוצר הוא ייחוד גמור בינו להשכלה, שההשכלה עצמה היא היא הבנתו שלו).

משאין כן במדות אף שגם הם נמשכים ומתפעלים מהדבר (וזה מורה על הקשר הרגשי שיש להם לדבר, שלכן נמשכים איליו) הרי זה לא באופן שדבוקים בו ומיוחדים עם הדבר רק הם כדבר הנמשך לזולתו (לפי שכל גדר המדות הוא מה היחס שלי לזולת דווקא). 


לכן הדבקות היא חרישית משאין כן ההתפעלות היא ברעש והתלהבות לפי שאין ההתפעלות דבקות וייחוד לגמרי.{חסר מקור}

===השפעתם===

כתוצאה מזה שטבע המוחין לעצמו, לכן גם כשהאדם ירצה להשפיע מהמוחין הרי הוא ישאר בהבדלה מהזולת:

:א. השכל שמגלה הוא רק חיצוניות ועצם השכל (שענינו לעצמו) נשאר בהעלם. 
:ב. גם השכל שכן מגלה אין ענינו גילוי. אלא הוא בדוגמת [[אור]], שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור להאיר כ"א התפשטות המאור).

וכן כשהמוחין פועלים על שאר הכוחות ([[מדות]] שבלב או [[מחשבה|דיבור]]ו[[מעשה]]) נשאר הוא בהבדלה מהם. משום שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום.

==לקריאה נוספת==
* מאמר ד"ה איתא במדרש תהילים ספר המאמרים תרל"ד עמוד נד ואילך 
* ספר המאמרים תרס"ו עמוד קי"א ואילך
*ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד ר ואילך - מאמר ד"ה אלה פקודי תש"ל

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=275 ספר המאמרים תש"ח עמוד 272]


{{הערות שוליים}}
{{ספירות}}

[[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]
[[קטגוריה:ספירות|*]]