עריכת הדף "יעקב דב כ"ץ"

הגה"ח רבי '''יעקב דב הכהן כץ''' זצ"ל ([[י' בשבט]] [[תרצ"א]] - [[כ"ג מר חשון]] [[תשע"ה]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בכפר חב"ד וזקן ראשי ישיבות חב"ד בעולם. 
==לידתו ושנות בחרותו==
הגרי"ד נולד בעיירה חעלם שב[[פולין]] לאביו הרב שלמה זלמן צבי. כנער צעיר עבר את [[מלחמת העולה השניה]] ובמשך כל השנים האלו עבר יסורים רבים. לאחר השואה הגיע למחנה העקורים פוקינג שבגרמניה. במחנה התרכזו 40,000 נפשות, מתוכם כמאות מחסידי חב"ד שרובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]] [[אב]] [[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארה"ב. במקום נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]]. בראש הישיבה עמד  הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], והמשפיע הרב [[ניסן נמינוב]] שהקים את הישיבה והוא נודע כאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.
==המעבר לארץ==
כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו לצרפת והישיבה התאחדה עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר'  שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם לנסוע לצרפת או לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: {{ציטוטון|נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות ב[[גשמיות]] וברוחניות}}. ואכן בני המשפחה עלו לארץ והגרי"ד זצ"ל נכנס ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' ששכנה אז בתל־אביב, במחיצת המשפיעים המפורסמים הרה"ח ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
זצ"ל והרה"ח ר' [[חיים שאול ברוק]] ע"ה.

כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ל[[לוד]], עבר גם הוא עמה והמשיך להתעלות בתורהובחסידות במחיצת המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]], לאחר שהמשפיע הרה"ח ר'  חיים־שאול ברוק ע"ה נשאר עם תלמידי הישיבה הקטנה ב[[תל אביב]]. באותם ימים נקשר ביותר לרבי [[ברוך שמעון שניארסון]], ששימש כראש הישיבה ושהה בה חצי שבוע ברציפות מדי שבועץ

באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, ובמשך הזמן זה גרם לכך שפחת מספר חובשי ספסלי הישיבה בלוד. היות והגרי"ד זצ"ל נותר בלי חברים בני גילו בישיבה כתב [[בשנת תשי"ב]] לרבי על רצונו לנסוע ללמוד ב־[[770]], אבל הרבי לא הסכים לכך וענה לו בנוסח הבא: {{ציטוטון|כדאי שילמד לעת־עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שב־ שמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.  בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים}}. 
==כהונתו כראש ישיבה==
בשנת [[תשכ"ג]]  נקרא לכהן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ומאז ועד לשבועות האחרונים לימי חייו נקשר בכל לבו ובכל נפשו לאלפי התלמידים. מדי יום בשעה עשר וחצי בבוקר היה מגיע לבנין הישיבה, ובשעה 7 בערב עזב את המקום, כמו כל בחור בישיבה. וכך גם בימי בין הזמנים היה מגיע מ[[בני ברק]] לישיבה בכפר חב"ד.

כעשרים שנה לפני פטירתו עבר התקף לב קשה והרופאים הורו לו שלא לחזור לעבודתו בישיבה כל שעות היום. כחסיד כתב על כך לרבי,  ובתשובתו הרבי לא התייחס בכלל לדברי הרופאים אלא ענה לו: {{ציטוטון|מכתבו נתקבל ות"ח}}. ותהא חזרתו לעבודת הקודש בשעה טובה ומוצלחת". הרבי פשוט מחק את כל דברי הרופאים,  והוא חזר לתפקידו כראש ישיבה ובתר שאת ועוז.

נפטר בכ"ג מרחשוון [[תשע"ה]], במוצאי שבת קודש החזיר את נשמתו ליוצרה. הותיר אחריו את - יבדלו לחיים טובים - רעייתו מרת אסתר, בנו השליח הרב שמואל. בנותיו: מרת חנה מישקין, מרת בת שבע דערען ומרת דבורה פרוס.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20כץ כתבות ומאמרים אודות הרב כץ] {{אינפו}}