עריכת הדף "סעודה שלישית"

למרות שלכתחילה יש לאכול פת בסעודה שלישית, לא נהגו אדמור"י חב"ד לאכול פת, אלא רק מיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה הרבי למעשה: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר". 

==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת==

הסיבה לדבר נעוצה בכוח הרוחני המיוחד השורה בעולם בשבת אחר הצהרים - שהוא כוח רוחני עליון הקרוב לנשמה האלוקית ולא לגוף הגשמי. 

רבינו בחיי מסביר שלכן את מצוות סעודה שלישית למדים (כאמור בסעיף ב) מהפסוק "היום לא תמצאוהו", כי בזמן זה ניתנת השפעה אלוקית נעלית ביותר ("ראשית הראשית .. חיים אמתיים בתענוג קיים ונצחי"), הניתנת לנפש ו"לא" לגוף ("מלת לא כמו אין"). 

[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין .. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד .. עיקר הגילוי יהיה לעתיד". 

מזה למד הלבוש אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת הנשמה ולא הגוף. 

לכן, אומר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם שלעתיד לבוא לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת סעודת שור הבר והלויתן דלעתיד. 

הדרגה הרוחנית של סעודה שלישית היא מעין יום כיפור וכשם שביום כיפור אסור לאכול, משום שמתעלים לדרגת רוחנית של הנשמה ("דומים למלאכי השרת"), שמעל העיסוק הגשמי באכילה ושתיה של הגוף, כך גם בזמן סעודה שלישית, שהיא מעין יום כיפור, אין אוכלים סעודה גמורה - פת, אלא רק מזונות ופירות. 

ובלשון הצמח צדק: "דווקא בסעודה שלישית יוצאין במיני תרגימא", כי "סעודה שלישית הוא גבוה יותר משתי סעודות הלילה והיום", וכשם "שבשבת שבתון אין בו אכילה ושתיה כלל מפני שגבוה יותר", כך "גם במנחה דשבת (אף שאינו בחינה זו ממש, מכל-מקום) אין אכילת לחם". 

==סעודה שלישית בתורת הנגלה== 

הרבי מסביר שהצידוק לפי תורת הסוד שלא לאכול פת בסעודה שלישית יש לו היתר גם לפי תורת הנגלה, שכן כל מצוות אכילת הסעודות בשבת "אינה אלא בשביל עונג", ואין עניין באכילה לכשעצמה, לכן נפסק להלכה שמי שאכילה מצערת אותו - "אין צריך לצער את עצמו ולאכול", כי מטרת האכילה לעונג, יתירה מזו "אדם שהאכילה מזקת לו, שאז עונג הוא לו שלא לאכול - אין צריך לאכול כלל וכמעט שאסור לו לאכול, שלא יצטער בשבת", 

לכן מי שאכילת פת בסעודה שלישית גורמת לו צער, משום שהוא חש את קדושת הזמן שהוא מעין לעתיד-לבוא, או אפילו כשאינו חש זאת, אבל הוא יודע ומאמין שכך הם פני הדברים - אין עליו חיוב כלשהו לאכול פת, אדרבה אם הוא אוכל פת, הוא עושה נגד כוונת סעודת שבת! ונגד קדושת הזמן העליונה!

==לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שלאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר דרושי חסידות בביאור הזוהר. גם אדמו"ר הרש"ב סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת חסידות. 

מעיר הרבי בנוגע לכל הציבור: 

"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי תורה, צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי תורה של עצמו, כי יכול להיות שבמוצאי שבת מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית". 

ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה, או ללמוד חסידות. 

עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים". 

[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]