עריכת הדף "יעקב סטמבלר"

הרב '''יעקב (יאנוש) סטמבלר''' ([[ח' כסלו]] [[תש"ז]]-[[י"א ניסן]] [[תש"ע]]) היה איש עסקים חב"די, שניהל את [[מאפיית מצות כפר חב"ד]] והביא לפיתוחה ושגשוגה. את הכספים שהרוויח באמצעות עסקיו המסועפים איפשרו לו להעניק תרומות כספיות גדולות למוסדות חב"ד ולשלוחים ברחבי העולם.

==תולדות חייו==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"ז]] כבן בכור לאביו הרב [[מאיר צבי סטמבלר (טשקנט)|מאיר צבי סטמבלר]] ולאמו דבורה בתו של החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]], על שמו נקרא בעת ברית המילה. עד גיל תשע, הצליח אביו להסתירו מעיני הבולשת מבלי לשלוח אותו ללמוד בבית הספר הממשלתי בו הכורחו לחלל שבת ולבוא במגע עם ילדי הגויים ועם דעות כפרניות.

במשך חמש שנים נמשכו לימודיו בבית הספר כשהוא עושה בהכוונת הוריו ככל שביכולתו להימנע מחילול שבת, ובגיל ארבע עשרה הצליח למצוא עבודת כפיים המוכרת על ידי השלטונות, ובכך נפטר מהליכה לבית הספר.

בצעירותו, סיכן את עצמו פעמים רבות על מנת לסייע לאביו במשימות שונות הקשורות לאספקת אוכל כשר לחסידי חב"ד, והיה מלווה אותו בשעות הלילה להביא בהמות לשחיטה, ולחלק את הבשר בחשאיות בין המשפחות שביקשו.

כשהגיע לגיל צבא, נשלח ללמוד הרחק מהבית בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], מתוך תקווה ששם אנשי הצבא לא יחפשו אחריו, ורק לאחר שעברו שנתיין תמימות שב והתאחד עם בני משפחתו.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבלה משפחתו אישור יציאה מברית המועצות והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שם נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].

לקראת חודש תשרי [[תשכ"ח]] הוזמנו כל העולים מרוסיה [[נסיעה לרבי|לנסוע לחצר הרבי]] על חשבונו, ולמרות שהמימון נועד רק לאלו שהיו בני עשרים ומעלה ולו היו חסרים מספר חודשים לצורך כך, קיבל גם הוא אישור להצטרף לנסיעה.

בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם התקיימה גם שמחת נישואיו עם רעייתו לאה, שלאחריהם החל לעבוד במאפיית המצות ב[[קראון הייטס]] ולאט לאט נכנס לעולם העסקים.

לאחר כשנתיים בהם התגוררו בני הזוג ב[[קראון הייטס]] הורה להם הרבי ב[[יחידות]] להתישב בארץ ישראל, והם בחרו ב[[כפר חב"ד]] בסמיכות להוריהם.

===פעילות עיסקית===
עם שובו לישראל, פעילותו העיסקית צברה תאוצה והוא הפך תוך שנים ספורות ליהודי אמיד שפיזר מהונו כסף רב לצדקה. בהיותו האח הבכור במשפחה, ומכיוון שאביו נפטר בצעירותו, לקח על עצמו לדאוג להוצאות החתונה וההסתדרות של כל בני משפחתו.

בשנת [[תשמ"ד]] רכש את [[מאפיית מצות כפר חב"ד]] אליה התייחס כשליחות של ממש. במאמצים עקביים, הביא לכך שהמאפייה תחשב כמאפיית המצות המהודרת ביותר בארץ, בעלת מחזור ההיקפים העסקי הגדול ביותר, המספקת עשרות מליוני מצות לכל רחבי העולם.

ביוזמתו, נכנסה המאפייה להתחרות במכרז המצות שפרסמה הרבנות הצבאית של [[צה"ל]], ועם הזכייה במכרז התפתחה המאפייה עוד יותר.

בשנת [[תשמ"ה]], כשנה בלבד לאחר רכישת המאפייה, החליט יחד עם אחיו לבסס את פעילות המאפייה ולבנות בנין חדש ומרווח הייעודי לצרכיה ומותאם לדרישות ההולכות וגוברות לתוצר המאפייה.

בשנת [[תשמ"ו]] כאשר הורה הרבי לכלל החסידים למנות משפיע אישי שיהיה ה'[[עשה לך רב]]' שלהם, בחר בר' [[מענדל פוטרפס]] עימו היה מתייעץ לעיתים קרובות.

את הכספים הרבים שהרוויח מעסקיו המסועפים, היה נוהג לנצל לצרכי החזקת מוסדות צדקה וחסד, למימון פעילות השלוחים ברחבי הארץ והעולם, ולסיוע פרטני לתושבי כפר חב"ד, כך לדוגמא היה נוהג להיכנס מידי פעם לחנות 'היפקר ליפסקר' שבמרכז הכפר, ולמחוק חובות תופחים של משפחות במצוקה, מבלי שידעו על זהותו. כמו כן היה נוהג להעניק הלוואות ענק לתאריכים ארוכי טווח.

נפטר לאחר מחלה קשה ב[[י"א ניסן]] [[תש"ע]], וביום ה'שלושים' לפטירתו, הוכנס ספר תורה לזכרו על ידי בני המשפחה לבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' שניאור זלמן סטמבלר
*אחיו, ר' חיים בער סטמבלר
*אחותו, נעכא פרדני, טבריה
*אחותו, לאה לוינזון, ירושלים
*גיסו, הרב אברהם כהן - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]] (נשוי לאחותו נחמה)
*בנו, הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] - שליח הרבי ב[[דניפרפרוטובסק]] ויו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה
*חתנו, הרב שניאור זלמן גליצנשטיין - משלוחי הרבי ב[[לונדון]].
*חתנו, הרב יוסף יצחק זוננפלד

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162761& ס"ב ניצוצות של אור]''' - [[תשורה]] משמחת הנישואין של בתו נחמה פריידא עם ר' מנחם מענדל בלוי, י"ח מר חשון תשע"א

{{מיון רגיל:סטמבלר, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]