עריכת הדף "שלשת הרועים"

'''שלושת הרועים''' הינם שלושה [[משפיע|משפיעים]] מזקני החסידים, שנבחרו בהוראת [[הרבי]] להנהיג את הענינים הרוחניים של הקהילה החב"דית ב[[קראון הייטס]].

==הרקע== 
בשנת [[תשל"ז]] עורר הרבי{{הערה|1=ראה אסופת שיחות ומכתבים בנושא זה, בהוספות ל[[לקוטי שיחות]] חלק יז, עמ' 493 ואילך.}} לקיים את תקנתו של [[אדמו"ר הזקן]], שבכל מקום בו קיימת קהילה של חסידי חב"ד ימונה [[משפיע]] שיופקד על הענינים הרוחניים של אנשי הקהילה.

הרבי אף הורה שדבר זה יתבצע ברצון הקהל, ובהמשך לכך הודיע שיחלק לאלו שייבחרו את [[קונטרס אהבת ישראל]] עם חתימת ידו הקדושה.

קיום הוראתו של הרבי למינוי משפיעים בקהילת קראון הייטס התעכב מפני כמה סיבות, ורק לאחר שהרבי עורר על זה שוב בהתוועדות של שבת פרשת לך לך תשמ"ה, התקיימה אסיפה כללית של כל המשפיעים בשכונה, ובמהלכה נבחרו שלושת המשפיעים: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור (דרייזין)]] והרב [[יהושע קארף]].
הרבי ראה בשלושת המשפיעים אחראים לכל הענינים הרוחניים של הקהילה, והתבטא עליהם בביטויים מיוחדים.

במענה על הדו"ח מהאסיפה, וההודעה על המשפיעים שנבחרו, הוציא הרבי מענה בכתב יד: {{ציטוטון|ויה"ר ‫שיבוא כ"ז בפועל, ובאופן דפעולה נמשכת וכו' אזכיר עה"צ}} [= ויהי רצון, שיבוא כל זה בפועל, ובאופן דפעולה נמשכת וכו' אזכיר על [[האוהל|הציון]].

בשבת שלאחר מכן, פרשת וירא, הודיעו אחרי תפילת שחרית (בנוכחות הרבי) על מינויים של שלושת המשפיעים הכלליים.

==שלשת הרועים==
הביטוי שהשתרש בנוגע למשפיעים אלו, הינו הביטוי "שלושת הרועים"{{הערה|1=ביטוי הלקוח משיחת הרבי בשבת פרשת תצוה תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1327.}} המבטא יותר מכל את האחריות שלהם כלפי הקהילה.

מקורו של הביטוי הינו מהפסוק{{הערה|1=זכריה יא, ח.}}: "ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד". כפי שמפרש הילקוט שמעוני על המקום, פסוק זה עוסק בשלושת רועי ישראל בדור היציאה ממצרים, [[משה רבינו|משה]] [[אהרן הכהן|אהרון]] ו[[מרים]], שבהם היו תלויים כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בני ישראל.


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]