עריכת הדף "חיים בן עטר"

[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]
הצדיק האלקי הקדוש רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' (נולד [[תנ"ו]] - נפטר ט"ו [[תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].

נולד ב[[שנה|שנת]] תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]]. 

הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלך דרכו הוא הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא המשיך לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.

בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנא הנמצאת באיטליה, שם הוא התכבד בכבוד מלכים, והתיישב שם למשך תקופה לבקשת התושבין במקום. הוא הרביץ תורה במקום, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "מאור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערת שוליים|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנא הוא החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים תחת השם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנא, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.

ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, משם רצו ללכת רגלית. לבסוף הגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהסתערה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.

בסוף שנת תק"ב עברו ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת ל[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ידע האור החיים סימן משמים כי אין מקומו בעיר.

את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שוליים|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}

נפטר ב[[מוצאי שבת]] ט"ו ב[[תמוז]] שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

== עם הבעל שם טוב ==

למרות שרבי חיים התגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שיחסו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היה יחס קרוב מאוד.

מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח ב[[גשמיות]]. לטענת מנגדיו<REF>[[הנודע ביהודה]].</REF> שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם שמה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).

קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}

כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?

אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.}}.

== חיבורו אור החיים ==
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט.<REF>[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]].</REF>

בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו<REF>בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.</REF> "משיח ה' ושמו חיים".<REF>יש לערער על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לתולדותיו שלו עצמו, ובכל זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.</REF>.

בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו ר' אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהמשכילים לא האמינו בביאת המשיח, הלך והשמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]] .<REF>[[במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ]].</REF>  אמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבפרשת סוטה נדפס בטעות, במקום "אם שטית מאיש זה אם מאיש אחר", "אם שטית מאיש זה אם שטית מאיש אשר", ואכן נודע שאיש זה חשוד על היפך הצניעות.

ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לר' חיים, על ידי גיס הבעש"ט, ר' [[גרשון מקיטוב]].

מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.

הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]].

היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני  הבעש"ט.

בזמנו היה את סוד נטילת ידיים שהיה רק צדיק אחד בדור שיודע אותו וזה היה "אור החיים" , הבעש"ט רצה 
לדעת את הסוד אך משמיים לא נתנו לו אותו, עד שבשבת אחת בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז ידע 
על הסתלקותו של "אור החיים" הקדוש.

== קישורים חיצונים ==

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]