עריכת הדף "שמחת תורה"

[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] בהתוועדות שמחת תורה (צולם על ידי נכרי)]]
'''שמחת תורה''' הנו היום השמיני של [[סוכות]] ב[[ארץ ישראל]], והיום התשיעי של סוכות ב[[חו"ל]].

ענין החג: שמחת תורה על הלוחות שנתנו ב[[יום הכיפורים]].<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב]</REF>
== ביאור השם ==

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים: 

(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה. 

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF>

== שמחה כללית ==

הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשי"ג עמ' 94]</REF> מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה ד[[שמיני עצרת]] ושמחת תורה היא שמחה כללית.

והענין בזה – כפי שמצינו בנוגע ל[[קבלת עול]] ד[[ראש השנה]] שחלוקה מהקבלת עול דכל השנה כולה, שהקבלת עול דכל השנה הוא ענין פרטי, ואילו הקבלת עול דר"ה ענינו קבלת עול דעצם ה[[נפש]] שכולל כל הכחות, וכן הוא בנוגע להשמחה דשמח"ת, שהיא שמחה כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.

וכמו כן בנוגע לענין הזמן – שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה.

== שמחה למעלה מטעם ודעת ==

ומזה מובן שהשמחה דשמחת תורה אינה יכולה להיות על פי שכל טעם ודעת:

כיון ש[[שכל]] הוא כח פרטי המדוד ומוגבל, הנה כאשר השמחה היא על פי שכל, הרי היא בהתאם למדידה והגבלה של השכל – הן המדידה והגבלה של כללות ענין השכל, והן המדידה והגבלה של שכלו הפרטי, עד כמה שהוא מבין ויש לו טעם לשמוח. ובמילא, אין זו שמחה כללית שמצד עצם הנפש, ואינה מספיקה אלא לזמן פרטי זה, ולא על כל השנה כולה, שהרי יודעים רק מה נעשה עכשיו, ואי אפשר לידע מה יהי' במשך השנה כולה.

ולכן, צריכה להיות ה[[שמחה]] מצד קבלת עול – מפני שהקב"ה צוה להיות בשמחה.

== ענין הריקודים ==

זהו הטעם שהשמחה דשמחת תורה מתבטאת בענין ה[[ריקודים]] – כמבואר בדרושי חסידות שלכאורה היתה השמחה דשמחת-תורה צריכה להתבטא בענין של הבנה והשגה בלימוד התורה, ואף על פי כן מתבטאת השמחה דוקא בענין הריקודים, ריקוד ברגל, שהוא הכח ואבר היותר תחתון – כיון שהשמחה דשמחת תורה צריכה להיות מצד קבלת עול דוקא.

ואף שענין השמחה הוא רגש שבלב, וא"כ, איך שייך שתהי' שמחה מצד קבלת עול וציווי – ועל דרך הקושיא במ"ש "ואהבת את ה' אלקיך", איך שייך ציווי על אהבה שהיא רגש שבלב – אך הענין הוא, שכאשר מתבונן שע"י שמחה זו מקיים [[מצוות|מצוותו]] של [[הקב"ה]], מצוה מלשון צוותא וחיבור, שנעשה בצוותא וחיבור עם הקב"ה, הנה מזה גופא שמח הוא בשמחה גדולה.

וכאשר השמחה היא מצד הצוותא וחיבור עם הקב"ה, אזי השמחה היא בלי גבול – דכיון שהקב"ה הוא אין-סוף, אזי גם השמחה שבאה מצדו היא באופן של בלי גבול – שמקיפה וכוללת את כל הכחות והענינים שבנפש, ונמשכת על כל השנה כולה.

== שמחה בלי גבול ==

נוסף לכך שהשמחה אינה יכולה להיות מצד השכל בגלל שצריכה להיות שמחה כללית, שמחה שאינה קשורה עם כח פרטי, אלא שמחה בלי גבול – הרי כיון ש"מצות היום בשמחה", אין פנאי להתבוננות שכלית.

[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] אומר<REF> שיחת ליל שמע"צ [[תש"ד]] ס"ג (ספר השיחות תש"ד ע' 31).</REF> שצריכים לייקר את ארבעים ושמונה השעות דשמיני עצרת ושמחת תורה ולנצלם לשמחה וריקודים. ובמילא, חבל על הזמן שיוקדש להתבוננות שכלית, כיון שבינתיים עוסק בענין אחר שאינו מענין השמחה, ויתירה מזה, כיון שההתבוננות היא באופן של שקלא וטריא אם צריך להיות בשמחה אם לאו (שהרי בשקו"ט יש נתינת מקום גם לשלילה), נמצא, שלא זו בלבד שבינתיים עוסק בענין שאינו מענין השמחה, אלא אדרבה, שעוסק בענין שהוא היפך השמחה.

==הקפות==
[[תמונה:הקפות.jpg|left|thumb|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
'''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.

שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת ה[[מידות]], ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.

==הקפות שניות==
במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נהגו ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.

מקור המנהג הוא ר' [[חיים ויטאל]] המתאר בספרו שער הכוונות את מנהגי רבו ה[[אר"י]] ב[[צפת]], שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג ל[[חברון]] ולישיבת המקובלים בית אל ב[[ירושלים]]{{הערה|כפי עדות הרב חיד"א בספרו לדוד אמת}}, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים{{הערה|מעיד על כך ר' יהוסף שווארץ באגרת לאחיו בגרמניה}}ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות איטליה, והמזרח - טורקיה, בגדאד, פרס, כורדיסטן, הודו.<ref>תולדות חג שמחת תורה, עמוד 284</ref>

מלבד המקור ביחס לאר"י, הוזכרו שתי סיבות נוספות להקפות השניות:
* השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה.{{הערה|1=בתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}}
* לאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך".

== ניגונים לשמחת תורה ==
*[[ניגון על הסלע הך]]
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]
*[[ניגון להקפות]]
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]
*[[ניגון האסא דינא האסא]]
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]

== ראו עוד ==
*[[תקנת המשקה]]

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
{{סוכות}}

[[קטגוריה:חגים וזמנים]]