עריכת הדף "מגילת אסתר"

[[קובץ:מגילת אסתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגילת אסתר]]

'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]].
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בערב ובבוקר.

ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].

==שם השם במגילה==
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> [[תורה אור]] מגן אברהם ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF>

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.</REF>.
{{פורים}}

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]