לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תלמוד
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־07:21, 16 במרץ 2014 מאת
שלום
(
שיחה
|
תרומות
)
(החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכי התלמוד בבלי]] ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של ה[[משנה]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]]. התלמוד מתחלק לשניים; ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ו"תלמוד ירושלמי" שנכתב על ידי הישובים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים. ==תלמוד בבלי== התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחית [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי. ==תלמוד ירושלמי== {{ערך מורחב|תלמוד ירושלמי}} התלמוד הירושלמי נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]]. מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. ==ענינה ומעלתה== מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות. == דרך הגמרא == למרות שהיו פלפולים רבים בבית מרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית. {{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=157 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 142]}} ==ביאורי הרבי== === סיום מסכת === *'''עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=285 התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2016 (עמ' 270)] *האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)] *סיום על מסכת בירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)] *סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)] *סיום בתשעת הימים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)] *שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=b4ae323a-ea57-4dfa-98ad-822f8dc26c4d&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 300 (עמ' 297)] === כללים בש"ס ומפרשיו === *'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2080 (עמ' 334)] *'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)] *'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] *'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 1 (עמ' 16)] *לא תיתכן פלוגתא במציאות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)] ==קישורים חיצוניים== * [[ישראל יצחק זלמנוב]] בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו סיון התשע"ג (04.06.2013) {{הערות שוליים}} {{שס}} [[קטגוריה:תורה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:COL
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מבנה תבנית עבודה
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:שס
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה